לדור: שחיתות חלה על עובד פרטי בשרות הציבור

פרקליט המדינה הנכנס, משה לדור, פנה (יום ג', 25.12.07) לבית המשפט העליון בבקשה לדון דיון נוסף בפסק דין שקבע הלכה חדשה בדבר הפרשנות למונח "עובד ציבור" בחוק העונשין. בבקשה נטען כי יש להחיל את כל הנורמות המחייבות את עובדי הציבור, כגון הפרת אמונים ואי-מסירת ידיעות סודיות, על כלל העובדים, בלא קשר לדרך העסקתם, וזאת בעידן של הפרטת חלק ניכר מהשירות הציבורי.

מדובר בפסק דין שניתן בערעורו של ברק כהן, אחראי משמרת האבטחה לשעבר בלשכת מינהל האוכלוסין של משרד הפנים במזרח ירושלים, שהורשע במעשי שוחד ושחיתות בבית המשפט המחוזי בירושלים.

כהן הועסק בידי חברה פרטית שהתקשרה בהסכם עם המדינה. הוא הורשע כי ניצל את מצוקת העומס בלשכה, עם שותפו ג'מאל חיג'אזי, בעל משרד סמוך. תמורת הכנסת אנשים ללשכה בלא תור קיבל לידיו כספים וטובות הנאה. כמו כן דרש כהן מנשים למסור לו, תמורת הכנסתן בלא תור, את מספר הטלפון שלהן, והשתמש בו להטרידן. נשים, שלא נענו לו, וגבר שהעיר לו על התנהגותו, סולקו מן התור. באחד המקרים הסכים להצעתה של אישה לקיים עמו יחסי מין, בלא שידע כי היא סוכנת משטרה, תמורת הכנסתה ללשכה בלא תור, אך נתפס קודם שהיה יכול לממש את זממו.

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את כהן בעבירות של לקיחת שוחד, שימוש לרעה בכוח המשרה והטרדה באמצעות מכשיר בזק, וגזר עליו 6 שנות מאסר. חיג'אזי הורשע בתיווך לשוחד ונדון ל-4 שנים. שניהם ערערו לבית המשפט העליון, ועונשם הופחת. כהן נידון ל-4 שנות מאסר, וחיג'אזי ל-3 שנות מאסר.

השאלה המרכזית שנדונה בערעור הייתה אם כהן הוא "עובד ציבור", כהגדרתו בחוק העונשין.

בית המשפט העליון קבע הלכה חדשה שלפיה, אף שכהן הועסק בידי חברה פרטית, הוא נחשב ל'עובד ציבור' לצורך עבירת השוחד. עם זאת, נקבע שכהן אינו 'עובד ציבור' לצורך עבירות שחיתות אחרות ולכן לא חלה עליו עבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה.

פגיעה באמון הציבור

לדעת פרקליט המדינה, לקביעתו של בית המשפט העליון יש השלכות רחבות וקשות, בכל הנוגע לשחיתות על עובדים המועסקים בשירות הציבורי דרך מיקור חוץ. חשיבות הנושא גדולה עוד יותר בגלל המגמה הגוברת והולכת להפריט שירותים ציבוריים. חלקים נרחבים מן המערכת הציבורית מופעלים בידי עובדים, שאין המדינה מעסיקה אותם ישירות. הם ממלאים תפקידים מרכזיים ולעיתים רגישים המחייבים חובת אמון גבוהה. לדוגמא, עובדי מחשוב המפעילים את מערכות המחשב הממשלתיות ונגישים למידע רגיש, עורכי דין המייצגים את המדינה בהתדיינויות, וגם עובדי אבטחה ככהן. אלה ואחרים מהווים חלק בלתי נפרד מהמנגנון הציבורי, ומעשי שחיתות שלהם פוגעים באמון הציבור במערכת, בתדמיתה ובתקינות פעילותה.

עו"ד לדור מציין כי ההלכה החדשה אומנם קובעת שרוב עובדי ההפרטה כפופים לעבירת השוחד , אך היא פוטרת אותם מאחריות פלילית לעבירות שחיתות אחרות, כגון הפרת אמונים ומסירת ידיעות סודיות.

פרקליטות המדינה סבורה כי לתוצאות אלה השלכות קשות על פעילותה של המערכת הציבורית בישראל, שכן הן יקשו על שמירה על נורמות התנהגות ראויות של עובדי הציבור, המועסקים במערכת זו, ועל טיפול בגילויי שחיתות במערכת. לפיכך, היא מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע כי עובדי "תאגיד המספק שירות לציבור" דינם כדין עובדי ציבור לעניין עבירות אחרות הנוגעות לנורמות ההתנהגות המחייבות עובדי ציבור אך לא עובדים רגילים.