הומור - הכל עניין של גבריות

הומור מסתבר מתפתח מתוקפנות הנובעת מההורמונים הזכריים. פרופ' סם שוסטר ביצע מחקר לאורך שנה ובחן את תגובתם של אנשים כשהוא מדווש על חד אופן לאורך רחובות ניוקאסל. מה שהחל כתחביב הפך למחקר תצפיתי לאחר שהבין כי המספר העצום של תגובות סטראוטיפיות וצפויות שקיבל חייב להצביע על תופעה ביולוגית העומדת בבסיס התגובות.

המחקר עסק למעשה בתצפית על תגובתם של אנשים לחשיפה פתאומית ולא צפויה של תופעה חדשה - במקרה הזה רכיבה על חד אופן, שרק מעטים מהם ראו קודם לכן. פרופ' שוסטר תיעד את התגובות שקיבל מיותר מ-400 אנשים, וצפה בתגובות של הרבה אחרים.

מעל 90% מהאנשים הגיבו באופן פיסי, לדוגמא בנעיצת מבט מוגזמת או בנפנוף. כמעט מחצית מהאנשים הגיבו באופן מילולי - יותר גברים מנשים. באופן זה של תגובה, ציין פרופ' שוסטר, השוני בין המינים היה משמעותי ביותר. כ-95% מהנשים הבוגרות שיבחו את התופעה, עודדו או הביעו דאגה והשמיעו מעט מאוד הערות מבדחות או לגלגיניות.

לעומת זאת, רק 25% מהגברים הבוגרים הגיבו בדומה לנשים, לדוגמא, על-ידי תשבחות או עידוד. במקום זאת, 75% מהם ניסו להתבדח, לעיתים קרובות ללגלג או לסכל את הנסיעה על האופניים.

מה שהפתיע בדמיון היה האופי הצפוי והחוזר של תגובות הגברים: שני שליש מהתגובות המבדחות שלהם התייחסו למספר הגלגלים, משפטים בנוסח "איבדת גלגל" לדוגמא.

פרופ' שוסטר ציין גם כי התגובה הגברית השתנתה במידה משמעותית עם הגיל, ונעה מסקרנות בקרב ילדים (בגילאים 5-12) - אותה תגובה כמו של ילדות צעירות - ועד דרך תוקפנות פיסית ומילולית בקרב בנים בגילאים 11-13 שלעיתים קרובות ניסו לגרום לו ליפול מהאופניים.

התגובות הפכו מילוליות יותר בקרב אלו בשנות העשרה המאוחרות והפכו לבדיחות מלגלגות או שירי לעג, ההומור הגברי הבוגר התאפיין בתגובות הומוריסטיות חוזרות שהסתירו תוקפנות סמויה. גברים צעירים במכוניות היו תוקפניים במיוחד. פרופ' שוסטר ציין כי זהו הגיל בו גברים נמצאים בשיא הגבריות שלהם. הבדיחות "נעלמו" עם השנים וגברים מבוגרים יותר הגיבו בצורה טבעית וידידותית יותר ועם פחות ניסיונות של זלזול.

נשים - פחות עויינות

תגובתן של הנשים לעומת זאת היתה מאופקת בקרב נשים בגיל הבגרות המינית ושנות העשרה המאוחרות - בדרך כלל אדישות או אישור מינימלי. בגיל בוגר יותר התגובות הפכו לתשבוחות ודאגה.

הרעיון כי אופנים מסוג חד אופן מצחיקות אינו מסביר את הממצאים, במיוחד את הישנותם, התפתחותם ואת השוני בין המינים. מצד שני, גנטיקה עשויה להסביר את השוני בין המינים אך לא את התגובה ההולכת ו"נחלשת" של הגברים.

לדברי פרופ' שוסטר, ההסבר הפשוט ביותר לשינוי זה הוא ההשפעה של הורמונים זכריים כמו הטסטוסטרון, המוכרים יחד כאנדרוגנים, על הגבריות.