בעיות זיקפה מעלות הסיכון לפרקינסון

תוצאות מחקר חדש מראות קשר בין חוסר זיקפה לעלייה בסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון.

מערכת העצבים האוטונומית, המווסתת באופן לא רצוני תפקודי גוף כמו קצב הלב והעיכול, לעתים קרובות נפגעת במחלת פרקינסון, ותפקוד הזיקפה, הנשלט על-ידי המערכת האוטונומית בדרך כלל נפגע גם הוא.

החוקרים, מבית הספר לרפואה הארוורד שבבוסטון, מסצ'וסטס, העלו את השאלה האם בעיות זיקפה מופיעות לפני התחלתם של התסמינים המוטוריים של מחלת פרקינסון.

הם ניסו לענות על השאלה בעזרת נתונים ממחקר שנעשה עם אנשי רפואה. 32,616 משתתפים, גברים, שלא סבלו מפרקינסון בשנת 1986 לקחו חלק במחקר הנוכחי. בשנת 2000, מילאו הגברים שאלונים שכללו שאלות על תפקוד זיקפה בתקופות זמן שונות. החוקרים ניתחו את הקשר בין תפקוד זיקפה לקוי לפני 1986 לסיכון למחלת פרקינסון משנת 1986 ועד 2000.

במהלך תקופת המעקב - 16 שנה - 200 גברים אובחנו עם מחלת פרקינסון.

בהשוואה לגברים שדיווחו על תפקוד זיקפה טוב מאוד לפני שנת 1986, אלו שדיווחו על תפקוד לקוי היו בסיכון גבוה במידה משמעותית לפתח פרקינסון - פי 3.8.

החוקרים חקרו גם אינטראקציות אפשריות של תפקוד זיקפה והקשר להזדקנות, אינדקס מסת הגוף, עישון סיגריות, צריכת קפאין ונוכחות סוכרת במהלך תקופת המעקב.

ממצאים אלו, הסיקו החוקרים, תומכים בתאוריות כי מערכת העצבים האוטונומית נפגעת שנים רבות לפני שמחלת פרקינסון מאובחנת בצורה רפואית.