בעל חברה בפירוק לא יוכל לתבוע אותה

בית המשפט העליון דחה ערעור של בעל חברה שפורקה על סירוב בית המשפט להגיש תביעת חוב נגד החברה לבית משפט רגיל, בטענה שהמפרקים עוינים אותו. בעל החברה חויב לשלם למפרקים 15,000 שקל שכר טירחת עורכי דין.

מפסק הדין עולה כי משה שוב בעל חברת פנינת הכרך בע"מ, שפורקה בספטמבר 2004, הגיש כעברו כחצי שנה תביעת חוב נגד החברה, בטענה כי הוא זכאי לשכר טירחה על שירותים משפטיים ותכנוניים שהעניק לה שנים רבות, בכ-10 מיליון דולר. הוא פנה לבית המשפט של הפירוק בבקשה להתיר לו להגיש את תביעת החוב כתביעה רגילה לבית המשפט. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך דחתה את הבקשה, ועל כך ביקש להתיר לו לערער לבית המשפט העליון.

בהחלטתו לדחות את הבקשה ציין השופט אשר גרוניס כי האיסור לפי סעיף 267 לפקודת החברות לפתוח בשום הליך נגד חברה שבפירוק בלא רשות בית המשפט, נובע מהתפיסה כי מרגע שהחל תהליך הפירוק יש לרכז את התביעות נגד החברה להליך קולקטיבי אחד, וזאת מטעמי יעילות ושמירה על שוויון בין הנושים. לפיכך, הדרך היחידה לתבוע את החברה היא על דרך הגשת תביעת חוב למפרק, חוץ מאשר במקרים חריגים. בעניינו של שוב קבעה השופטת אלשיך כי תביעת החוב שלו אינה חריגה. לדעת גרוניס, לא נפלה טעות בקביעה זו.

המתח בין תפקידי המפרק

השופט גם דחה את טענת שוב כי אין זה ראוי שהמפרקים, רואי החשבון שמואל רוזנבלום ויעקב רבינוביץ, ידונו בתביעת החוב שהגיש מאחר שגילו כלפיו עמדה שלילית לאורך כל ההתדיינות ביניהם ועולה חשש של ממש לניגוד עניינים העלול להשפיע על שיקול דעתם. שוב הצביע על התבטאויות של המפרקים המלמדות על כך.

על כך כתב השופט: "לצד סמכויות הניהול של החברה שבפירוק, מוסמך המפרק להכריע בתביעות חוב שהוגשו נגד החברה. כפילות זו של תפקיד המפרק - ניהול החברה והכרעה בתביעות החוב שהוגשו נגדה - עשויה להכיל מתח מסוים. כך עשוי המפרק למצוא עצמו, תחת כובעו ה'מעין שיפוטי', דן בתביעת חוב שהגיש אדם אשר זה עתה היה יריבו בהתדיינות משפטית בפני בית המשפט של פירוק. חזקה על המפרק, הפועל בשני הכובעים כפקיד בית המשפט, כי יפעל על-פי שיקולים ענייניים בלבד. המבקש לפסול מפרק מלהכריע בתביעת חוב בטענה כי פעולותיו נגועות בניגוד עניינים או במשוא פנים, נדרש להראות עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי לכך". גרוניס בדק ומצא כי בהתבטאויות שציטט שוב אין כדי לפסול את המפרקים.