פיצוי לתובע שתמונתו מיום חתונתו פורסמה ללא רשות

בית המשפט פסק (יום א', 16.12.07) פיצויים בגובה 12,000 ש"ח לאדם שתבע צלם, לאחר שהאחרון פירסם את תמונת חתונת התובע במקומונים באזור הדרום, ללא רשות מצד התובע.

הסיפור התחיל ביום בו נישאו התובע ובחירת ליבו. ביום החתונה והשלבים המקדימים לו, התמונות צולמו על-ידי הנתבע. לאחר חתונת התובע, הנתבע נטל חלק, כאורח, בחתונת חבר. לטענת התובע, במהלך חתונת החבר הוא הופתע לגלות את תמונתו, מיום חתונתו, מתנוססת על גבי כרטיסי ביקור של עסק הנתבע, כחלק ממהלך שיווקי של עסק הנתבע.

כמו כן, במשך כחודשיים פורסמה אותה תמונה, כחלק ממסע פרסום של עסק הנתבע, במקומונים באזור הדרום. התובע טען והוסיף, בכתב התביעה, כי הסכמתו לפרסום האמור מעולם לא התבקשה וממילא לא ניתנה. לטענתו, בהיותו חבר בקהילה החרדית הפרסום גרם לו עוגמת נפש והנתבע עשה שימוש בתמונתו לעשיית רווח.

הנתבע טען כי פנה לתובע לקבל את הסכמתו להפצת כרטיסי הביקור וזו ניתנה, תוך שהתובע מפיץ בשמחה את כרטיסי הביקור אצל חבריו שנכחו בחתונת החבר.

השופט, איל באומגרט, הגיע למסקנה כי הנתבע הציג לתובע את כרטיסי הביקור במהלך חתונת החבר ובאותו מעמד לא הביע התובע כל התנגדות, בין מפורשת ובין מכללא להפצתם. אין חולק שלא הובא לידיעת התובע, קל וחומר שלא ניתנה הסכמתו לכך, שתמונתו תפורסם במקומונים השונים כחלק ממסע השיווק של עסק הנתבע.

בית המשפט קבע, כי לא הוכחו טענות התובע, לפיהן הפרסום גרם לו עוגמת נפש, בושה וסבל נוכח היותו חבר בקהילה החרדית, ובסופו של דבר אף אילצו אותו להתפטר ממקום העבודה.

באשר לטענות בדבר הפרת זכות יוצרים בתמונה, הרי שעיון בהסכם שבין הצדדים שותק בנקודה זו. סעיף 5 לחוק זכות יוצרים קובע, בין היתר, כי מזמין התמונה, בתמורה, הוא בעל זכות היוצרים בה. בית המשפט קבע כי השימוש בתמונת התובע, במסגרת מסע הפרסום של הנתבע במקומונים, נעשה לקדם עניין מסחרי של הנתבע ולפיכך מדובר בפגיעה בפרטיות. אי לכך, בית המשפט החליט כי הנתבע ישלם לתובע סך של 12,000 ש"ח.