חברת הביטוח התעוררה מאוחר מדי

פרשה של נערה חולת סרטן שנותקה ממכשירי החייאה בשעה שחברת הביטוח חזרה בה מסירובה לממן את ניתוח השתלת הכבד שהייתה זקוק לו, עלתה לכותרות בקליפורניה ועוררה בארה"ב מחדש את המחלוקות בין רופאים, חולים וחברות ביטוח בדבר השאלה: איזה חולה זכאי למימון הטיפול בו.

משפחתה של הנערה נטלין סרקיסיאן מאשימה את חברת הביטוח "סיגנה הלת'קר" במותה של הנערה. נטלין, בת 17, חלתה בלוקמיה והייתה בטיפול נמרץ במרכז הרפואי של יו-סי-אל-איי במשך שלושה שבועות עקב סיבוכים בגלל השתלת עצם. המחלה הייתה מכוסה על-פי פוליסת הביטוח של אמה, מתווכת נדל"ן.

הרופאים שטיפלו בנטלין כתבו לחברת הביטוח סיגנה ולמשפחתה של הנערה כי לחולים במצבים דומים יש סיכוי של 65% לחיות שישה חודשים אם מושתל בהם כבד. הרופאים קבעו לנערה תור לניתוח ב-6 בדצמבר ולאחר ארבעה ימים הושג כבד מתורם. אבל ההשתלה לא בוצעה משום שסיגנה סירבה לאשר את הניתוח ולממנו. החברה טענה כי זהו "ניסוי רפואי", משום שאין די ספרות רפואית המאשרת שהוא יעיל במקרים כאלה. פוליסת הביטוח של האם לא כיסתה טיפולים ניסיוניים. אבל לאחר שמשפחת הנערה ורופאי יו-סי-אל-איי פנו אליה בקריאה נרגשת, הפכה החברה את עמדתה. באותה שעה ממש נותקה הנערה ממכשירי ההחייאה ומתה.

בעיה קשה

דוברת סיגנה אמרה כי החברה מגישה בקשות להשתלות לבדיקה של רופאים מומחים. כל דחיית בקשה מסתמכת על חוות דעתו של רופא מומחה אחד לפחות. אשר להיפוך בהחלטה, אמרה הדוברת, כי היא אינה יכולה למסור פרטים משום שהמשפחה לא נתנה לה רשות לדון בפומבי בענייניה הרופאים של הנערה. גם רופאי יו-סי-אל-איי סירבו להגיב בלי רשותה של המשפחה. אבל רופאים אחרים המתמחים בהשתלות אמרו כי חברת הביטוח ורופאיה עמדו לפני בעיה קשה ואין זה בטוח כלל ששגו.

המשפחה גייסה לעזרתה את הקהילה הארמנית בקליפורניה. ביום ו' (21.12.07) כינסו האב והאח מסיבת עיתונאים, מתחו בה ביקורת חריפה על סיגנה והציגו את גירסתם לאירועים שהובילו מותה של הבת.

האב, קריקור סרקיסיאן, אמר כי התייצב ביום חמישי עם בני משפחה ותומכים ליד משרדי סיגנה כדי למחות על סירובה לממן את הניתוח. אחותו טלפנה אליו וביקשה שימהר לבית החולים. כאשר הגיע לשם, אמרו לו הרופאים כי מצבה של בתו החמיר, שאין סיכוי שתתאושש והציעו לו לנתק אותה ממכשירי ההחייאה. סרקיסיאן נועץ בבני משפחתו וקיבל את הסכמתם לניתוק הנערה.

גרסת המשפחה

אותה שעה שלחה סיגנה מכתב לעורך הדין של המשפחה ובו אישרה את מימון ההשתלה, כצעד חריג. המכתב נשלח בפקס לעורך הדין מרק גרגוס. לדבריו, ניסו אנשי צוותו להשיג את הסרקיסאנים בטלפון בבית החולים, אך בלא הצלחה. לדברי המשפחה, לא ראתה את המכתב עד לאחר שנותקה הבת ממכשירי ההחיאה. "הם לקחו ממני את בתי", אמר קריקור סרקיסיאן, בן 51, מכונאי רכב, במסיבת העיתונאים.

ראש מרכז ההשתלות בסן פרנציסקו, ד"ר ג'ון רוברטס, מסר לעיתון "לוס אנג'לס טיימס" כי סיגנה עמדה לפני הכרעה קשה. לדבריו, המרכז שהוא עומד בראשו אינו מקבל, ככלל, חולה שאין לו 50% סיכוי לחיות 5 שנים. לפי מכתב הרופאים לסיגנה היו לנטלין 65% כיסויים לחיות חצי שנה. "הבעיה שבה נתקלה חברת הביטוח הייתה שלא היה לנערה סיכוי לחיות זמן רב. לדעתו, יתכן שבמצב שמדובר בו הגישה הנכונה הייתה צריכה להיות: "אם רופאי בית החולים מרגישים שזה הדבר הנכון לעשותו, הבה נניח להם לעשות זאת".

הוא ציין כי מתוך 1,107 חולים בני פחות מ-18 שהושתל בגופם כבד בארה"ב בתאריכים 1 בינואר 2004 - 30 ביוני 2006, כמעט 92% חיו לפחות שנה לאחר ההשתלה. אבל הם לא היו חולים כה קשה כמו נטלין.