בית המשפט העליון דחה את ערעורו של עותמן אלסאנע על הרשעתו בהברחת 20 קילוגרמים הרואין מירדן אך החליט להפחית מעונש המאסר שלו שנה אחת, והעמיד אותו על 12 שנות מאסר בפועל.
עותמן אלסאנע הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בהברחת הסם ובחזקה בו. הוא נמנה עם קבוצה של 5 אנשים שהגיעו ב-27.7.00, בשעת לילה, לגבול ישראל ירדן. מארב משטרה ראה אותו ואת האני אלסאנע הולכים לנקודת הגבול הקרובה לנאות הכיכר, וכאשר חזרו משם נשאו שני שקים. השוטרים קראו להם לעצור, אך הם שמטו את השקים וברחו ברגל. השוטרים רדפו אחריהם, עצרו אותם ותפסו את שקי ההרואין.
במשפטו טען אלסאנע כי בבוקר המקרה הגיע עם האני לאזור ים המלח, ואת זמנם בילו בשחייה. שעה שפנו להתקלח פנה אליהם אלמוני, והציע להם לעבוד בחממות שבבעלותו באזור נאות הכיכר, תמורת שכר יומי של 100 שקל. הוא הסיע אותם לחממות והורה להם להמתין שם. הוא בושש לחזור, ובעודם ממתינים בסככה, הבחינו בשוטרים רצים וחולפים על פניהם. לאחר זמן מה שבו השוטרים על עקבותיהם ועצרו אותם, למרות טענתם כי לא היה להם קשר לסם שנתפס.
אבל בית המשפט קבע כי גרסה זו בלתי אמינה ומופרכת מעיקרה. בית המשפט העדיף את עדותם של השוטרים שהיו מעורבים במעצרם.
השופטים הלכו לקראתו
על כך ערער אלסאנע לבית המשפט העליון. השופטים אדמונד לוי, אסתר חיות וחנן מלצר דחו את טענותיו נגד ממצאי בית המשפט המחוזי. הם ציינו כי ערכאת ערעור אינה להתערב בממצאים שבעובדה של הערכאה הדיונית, אך יותר מכך קבעו כי אלסאנע השמיע גרסה "לא עקבית ותמוהה". כך, למשל, סיפר אלסאנע בחקירתו במשטרה כי האלמוני שפגש הציע לו ולחברו עבודה תמורת שכר יומי של 100 שקל אך הם דחו את הצעתו משום "שלא נתן לנו מחיר טוב". "מצאנו את עצמנו תוהים מדוע ראה המערער צורך לנסוע לאותן חממות אף שהקדים והבהיר למציע כי הוא מסרב לתנאי השכר שהוצעו לו", כתב השופט לוי בפסק הדין. "שבעתיים תהינו מדוע לא עמדו אלסאנע וחברו על כך שהאלמוני יחזיר אותם למקום ממנו אספם, כדי שיוכלו לעשות את דרכם חזרה למקום מושבם".
באשר לעונש המאסר שנגזר עליו, 13 שנות מאסר בפועל ו-3 שנות מאסר על-תנאי, ציין השופט לוי כי אף שעונש זה אינו קל, הוא מתחייב מהכמות העצומה של הסם שנתפסה בחזקתו. "מי שמעורב בפרשה חמורה מסוג זה אינו עוד בבחינת דג רקק בשרשרת העבריינית שחבריה מפיצים את נגע הסמים ממניע של בצע כסף. מעורב מסוג זה הוא עבריין שככל הנראה מקורותיו של הסם מוכרים לו היטב, ומכאן סכנתו המופלגת המחייבת את כליאתו לתקופה ממושכת", כתב לוי. עם זאת, החליט השופט בכל זאת "ללכת לקראתו", הואיל והנאשם השני, האני אלסאנע, נדון בינואר 2007 ל-12 שנות מאסר בלבד. "לא מצאנו כי קיימת עילה להחמיר עם המערער יותר משנעשה בעניין שותפו", כתב השופט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה