שלוש שנות מאסר לעבריין מס

שופטת בית משפט השלום בירושלים רבקה פרידמן-פלדמן גזרה (יום ד', 19.12.07) 3 שנות מאסר בפועל וחצי שנה מאסר על תנאי על מנהל חברות עסקיות, אריק זמיר, שהורשע בעבירות מע"מ חמורות. כל אחת מהחברות, "בוני ירושלים", "א.י. יזום השקעות" ו-"א.ר. יעוץ כלכלי" נקנסה ב-5,000 שקל.

בגזר הדין נאמר כי במרס-יוני 1999 ובמרס 99-אוגוסט 2000 ביצע זמיר עסקות שהוציא עליהן חשבוניות, אך בדוחות התקופתיים לא דיווח על כל החשבוניות, ומכאן מסר חמישה דוחות תקופתיים כוזבים.

עוד נקבע כי ב-1994 רכשה "א.י. יזום השקעות" קרקע מהמינהל כדי לבנות בה חנויות. בשלב מסוים נודע לחברה שהבנייה בקרקע לא אושרה, ולכן מכרה את הקרקע בחזרה למינהל והוציאה על כך חשבונית. כדי שהחברה לא תצטרך לשלם את המס הכלול בחשבונית, הוציא זמיר באמצעות חברת "בוני ירושלים" שלוש חשבוניות מס ל"א.י יזום השקעות" אף ש"בוני ירושלים" לא עשתה או התחייבה לעשות עסקה איתה.

כמו כן נקבע כי זמיר ושלוש החברות ניכו בשנים 2000-1995 מס תשומות בסך יותר ממיליון וחצי שקל בלא שהיו בידיהם חשבוניות כדין. ביקרות חשבונות העלו כי באותן שנים לא ניהלו זמיר והחברות ספרים כחוק.

מגזר הדין עולה כי זמיר והחברות הועמדו למשפט ב-7 בנובמבר 2001, אך הורשעו רק ב-3 באוקטובר 2006 וגזר הדין ניתן רק כעת. השופטת פרידמן-פלדמן ציינה כי התמשכות ההליכים נובעת כולה מהתנהגות זמיר ש"ניצל כל דרך אפשרית לדחיית דיונים, ולאלה שלא נדחו נמנע מלהגיע, אלא אם הובא בידי המשטרה לאחר שהוצאו נגדו אין ספור צווי הבאה". בסופו של דבר, לאחר עיכובים רבים של ההליכים בתיק, נשמעו הוכחות בהיעדרו והכרעת הדין ניתנה אף היא בהיעדרו.

ביזה את מערכת המשפט

התביעה ביקשה מהשופטת להחמיר במיוחד עם זמיר משום שנגזל מקופת המדינה, כ-1,500,000 שקל, ועבר מגוון עבירות בארבעה עסקים, במשך שש שנים. כמו צוין כי זמיר ביזה בהתנהגותו את מערכת בתי המשפט ואת התביעה. התביעה הוסיפה כי זמיר והחברות לא החזירו למדינה דבר חוץ מ-1,200 שקל שהתקבלו מעיקול.

השופטת קיבלה את עמדת התביעה בעניין זה. היא הוסיפה כי סניגורו של זמיר טען כי לקוחו שרוי במצב בריאות קשה בגלל תאונת דרכים שעבר ב-2001, אך פרט לתעודה רפואית המעידה על הפגיעה בו, לא הוצגו מסמכים עדכניים המעידים על מצב בריאותו, או על מצבו הכלכלי. השופטת ציינה עוד כי לזמיר רישום פלילי אחד. הוא אומנם ישן, אך מדובר בקבלת דבר במרמה.

השופטת דחתה את בקשת הסניגור לעכב את ביצוע העונש כדי לאפשר לו לערער. "בהתחשב בכך שהדרך היחידה להביא את הנאשם לבית המשפט במהלך השנים שבהן מתנהל תיק זה הייתה באמצעות צווי הבאה, איני רואה מקום להורות על עיכוב ביצוע גזר הדין ושחרורו של הנאשם", כתבה.