עבודות שירות וקנסות לקרטל המעטפות

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יוסף שפירא גזר (יום ד', 19.12.07) מאסר על תנאי וקנסות על החברות השולטות בשוק המעטפות בישראל ועל מנהליהן, לאחר שהרשיע אותם בהפעלת קרטל בלתי חוקי. מדובר בקבוצות החברות גברעם, דפרון, אמקה, ואורק. כמו כן חייב השופט את כל המורשעים לחתום על התחייבויות כספיות שלא יחזרו על מעשיהם.

השופט שפירא קבע כי חברות אלה, למעט אורק, וחלק ממנהליהן, תיאמו ביניהם בשנים 2002-1995 חלוקה של זכייה במכרזים וחלוקת לקוחות מן המגזר הממשלתי והמוסדי-עסקי. גיבוש ההסכמות וישומן נעשה בפגישות משותפות ובשיחות טלפון. במסגרת זו תיאמו את גובה ההצעות, ופיצו זה את זה על סטייה מהחלוקה. עוד קבע השופט כי בשנים 1998-1997 הוסכם ביניהם כי "אורק" תחדל מייבוא מעטפות לישראל ותקבל תמורת זאת כ-400,000 שקל משאר החברות. כמו כן סיכמו חלק מהן על מחירון משותף שבו הועלו מחירי המוצרים בכ-10%.

בכיר הקרטל - קיבוצניק מגברעם

השופט גזר על ירון וול, מנכ"ל קבוצת גברעם, חצי שנה עבודות שירות, שנה וחצי מאסר על תנאי ו-30,000 שקל קנס. השופט ציין כי אומנם וול זוכה מהאישום בעניין המחירון, והוא חבר קיבוץ ה"חי מתחת לקו העוני", אך הוא היה ראש וראשון לקרטל המעטפות ופעל לצרף את אמקה לקרטל. על שתי החברות שבבעלות הקיבוץ נגזר קנס של 180,000 שקל. השופט הביא בחשבון שחובות הקיבוץ והמפעל יחד עומדים על 53 מיליון שקל. כמו כן ציין כי המפעל מעסיק עשרות מתושבי הדרום.

על יוסף דוברובסקי ,בעל דפרון, נגזרו 5 חודשי עבודות שירות ושנה, חצי מאסר על תנאי וקנ של 90,000 שקל. השופט שפירא קבע כי דוברובסקי היה בעל תפקיד בכיר בקרטל.

דפרון נקנסה ברבע מיליון שקלים. השופט ציין כי זו חברה פרטית שמעולם לא קיבלה סיוע ממשלתי, ועליה תלויה פרנסתם של 165 עובדים. כמו כן הביא בחשבון כי החברה צוברת הפסדים מאז 2001.

תחת הקטיושות

מנכ"ל אמקה שרגא וייס נידון לחודשיים עבודות שירות, שנה מאסר על תנאי וקנס של 30,000 שקל. השופט ציין כי חלקה של אמקה הן בשוק המעטפות והן בקרטל היה קטן יחסית.

עידו קליין, בעל אמקה, נידון ל-75 ימי עבודות שירות, שנה על תנאי וקנס של 75,000 שקל.

השופט הביא בחשבון כי קליין בחר להקים את מפעליו בדרום והמשיך להפעילם גם תחת מטחי הקטיושות.

אמקה נקנסה ב-150,000 שקל. השופט הביא בחשבון כי תפקידה בקרטל היה קטן יחסית. הוא גם ציין כי אף שהחברה אינה על סף קריסה, רווחיה מצומצמים ובשנה האחרונה פעלה באיזון תפעולי בלבד.

רונן קיל, מנכ"ל אורק, נידון לשנה מאסר על תנאי ולקנס של 20,000 שקל. השופט הביא בחשבון כי חלקה של אורק בקרטל היה זניח.

יצחק טפרברג, מבעלי אורק, נידון לשנה על תנאי ולקנס של 30,000 שקל. אורק עצמה נקנסה ב-70,000 שקל.