עוכבה החזרת מגרש איקאה למינהל מקרקעי ישראל

בית המשפט המחוזי בת"א נענה הערב (ג', 18.12.07) לבקשתה של אירוס הגלבוע, והורה לעכב ב-14 יום את החזרת מגרש איקאה למינהל מקרקעי ישראל.

מינהל מקרקעי ישראל עומד למכור את "מגרש איקאה" במערב ראשון לציון לחברת גזית-גלוב ישראל, שזכתה במקום השני במכרז למכירת המגרש, בפברואר 2006. גזית-גלוב הציעה בעד המגרש, בן 98 דונם, כ-145 מיליון שקל, שהם 900 אלף שקל פחות מההצעה הזוכה של אירוס הגלבוע, בשליטת קבוצת ברונפמן-פישר, שביהמ"ש פסל שלשום. בית המשפט הורה לאירוס הגלבוע להחזיר את המגרש למינהל, תמורת קבלת כספו חזרה.

במקביל, התיר היום (18.12.07) בית המשפט המחוזי בת"א לאירוס הגלבוע, בהמשך לפסק הדין שלו משלשום, לעכב בשבועים, עד 1 בינואר, את החזרת המגרש למינהל. בכך נעתר בית המשפט לבקשת החברה, כמפורט בהמשך. החברה אומרת, כי כבר השקיעה במגרש ובבניה 400 מיליון שקל, כמפורט בהמשך.

מקורות גזית-גלוב ישראל אמרו היום (18.12.07) ל-Nfc: "אם וכאשר החברה תרכוש את המגרש, היא תתיחס אליו על-פי החוק ועל-פי התב"ע המאושרת". תב"ע זו מתירה לבנות על המיתחם בניני תעשיה ומלאכה, אך לא מרכז מסחרי.

גזית-גלוב ישראל תוכל להמתין עד שהוועדה המחוזית לתיכנון ובניה תאשר שינוי התב"ע מתעעשיה ומלאכה למסחר. לאחר שינוי זה, תוכל לבנות במקום מרכזים מסחריים או להשכירם לאירוס הגלבוע. אולם תהליך האישור עשוי להיות ארוך, אין ביטחון שהאישור ינתן בסופו של דבר, וגם הוא עשוי להיות כפוף להליכים משפטיים.

"שגיאות מהותיות ומהלך שלא ניתן להחזרה"

אירוס הגלבוע אומרת בין היתר בבקשתה, כי בפסק הדין של השופטת המחוזית (תל אביב ) נורית אחיטוב נפלו שגיאות מהותיות, המחיבות לבטלו. החברה מתכננת לערער בפני בית המשפט העליון. החברה אומרת, אם תזכה בערעור, ובינתים יהיה עליה להחזיר את המגרש למינהל, והוא ימכור אותו לגזית-גלוב ( או לחברה אחרת), יהיה זה מהלך שאינו ניתן להחזרה לאחור, וגם יגרום לאנדרלמוסיה. החברה מציינת כי המינהל, שהוא הבעלים הפורמלי של המיתחם (המכירה נעשית בדרך של החכרה לטווח ארוך), תמך בתוכניותיה של החברה.

אירוס הגלבוע זכתה במכרז, כשהציעה 109 מיליון שקל (לכל הצעה יש להוסיף מע"מ והוצאות פיתוח בב-60 מיליון שקל). למקום השני הגיעה גזית-גלוב – 108.3 מיליון שקל. למקום השלישי הגיעה הצעה משותפת של ישפרו עם ביג מרכזי קניות – 105 מיליון שקל. למקום הרביעי חברת יבוא הרכב דוד לובינסקי – 65 מיליון שקל. למקום החמישי והאחרון הגיעה קבוצת שרודר, שהציעה 56 מיליון שקל. מחיר המינינום היה 43 מיליון שקל.

אירוס הגלבוע אומרת, כי בפועל שילמה בעד המיתחם 170 מיליון שקל, כולל מע"מ, הוצאות פיתוח ומס רכישה. כן הוציאה סכומים גדולים על הנושאים הבאים: בדיקות כלכליות, מסים, הטלים, אגרות, התקשרויות עם קבלן ראשי ועם מודדים ובעלי מקצוע אחרים. כן חתמה על חוזה עם בנק, לקבלת הלואה בת 300 מיליון שקל, והבנקים קיבלו נגד ההלואה (באישור המינהל) שיעבוד על המיתחם.

ב-11 באפריל 2006 הגישה קבוצת סוחרים מראשון לציון עתירה נגד המכרז, ודרשה לבטלו. חודש לאחר מכן הגישו הסוחרים עתירה דומה נגד עסקה דומה, שבה מכר המינהל קרקע סמוכה לחברת גזית-גלוב, לבנית מרכז מסחרי. בית המשפט לא התבקש להוציא נגד אירוס הגלבוע צו נגד עבודות על המיתחם, וממילא לא נתן צו כזה. אירוס הגלבוע המשיכה לבנות את בניני איקאה וקו-אופ, בהשקעות של מאות מליוני שקלים, והבנין, בן 30,000 מ"ר, ועודעשרות אלפי מטרים מרתפים וחניות, כבר עומד היום. על תילו.

ההטבות של מאיר ניצן

בית המשפט המחוזי בת"א, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ביטל שלשום את זכית אירוס הגלבוע במכרז. הנימוק העיקרי הוא, שחברה זו קיבלה מעירית ראשון לציון הטבות , שהפרו את עקרון השויון במכרז: החברה קיבלה מהעיריה הבטחה שתוכל לפתוח במקום מרכז מסחרי, נתנה לה ארבעה חדשים כדי להתכונן למכרז, והבטיחה לה הנחה בארנונה וחניה חינם. הטבות אלו – קבע בית המשפט – לא ניתנו למתמודדים האחרים במכרז. זאת, על-פי סיכום פגישה מ-7.9.05 בין נציגי אירוס הגלבוע לבין ראש העיריה מאיר ניצן.

החברה טוענת, כי העיריה לא נתנה לה כל יתרון או העדפה לעומת המתמודדים האחרים במכרז, וכי הפגישה נועדה לדיון עקרוני בלבד, בלתי מחייב, ובתנאי מפורש שכל סיכום יהיה על-פי החוק. בעניין הארנונה אומרת החברה, כי הסיכום הוא שההנחה תינתן רק באישור שר הפנים.

הסיכום עם העיריה לא השפיע על המכרז – אומרת אירוס הגלבוע. להוכיחה היא אומרת, כי גזית-גלוב הגישה הצעה כמעט זהה בגודלה, בפער של 0.9% לעומת ההצעה הזוכה, כאשר לא היה לה כל סיכום עם העיריה והיא לא קיבלה ממנה כל הבטחות, מכאן, אומרת החברה, שגם אם העיריה הבטיחה הטבות כלשהן, הן לא השפיעו על מחיר המגרש במכרז!

אירוס הגלבוע גם מפנה את בית המשפט לסעיף 21 בחוק המקרקעין, הקובע כי אם אדם הקים בנין שלא על-פי החוק, הוא יהיה זכאי לשמור בידו את הבנין.