פסוריאזיס גורם למוות מוקדם

פסוריאזיס אינו מצב המתקשר לסכנת חיים, אך הוא עלול להיות כזה לאלו הסובלים מהצורות החמורות ביותר של המחלה.

אנשים הסובלים מפסוריאזיס חמור נמצאים בסיכון גבוה ב-50% למוות מוקדם בהשוואה לאנשים ללא מחלת העור הדלקתית, אלו ממצאי מחקר חדש שפורסם היום (יום ג', 18.12.07).

גברים עם פסוריאזיס חמור מתו בממוצע 3.5 שנים מוקדם יותר לעומת גברים שאינם חולים במחלה, בעוד שנשים עם פסוריאזיס חמור מתו 4.4 שנים מוקדם יותר לעומת נשים שלא סבלו מפסוריאזיס.

פסוריאזיס מתון לא נמצא קשור לעלייה בסיכון למוות, והחוקרים לא גילו מהם הגורמים למוות.

לדבריהם, הממצאים מבהירים כי חולים עם פסוריאזיס חמור נמצאים בסיכון גבוה מזה שסברו עד כה.

כדי להכניס את הדברים לפרופורציה, החוקרים הדגישו כי שנים רבות יותר שהולכות לאיבוד קשורות לפסוריאזיס חמור מאשר ליתר לחץ דם חמור.

*[פסוריאזיס - מעלה את הסיכון להתקפי לב]

האם האשם בדלקת?

צילום: [קריאת אזהרה]

מחקר מוקדם שנעשה על-ידי החוקרים גילה כי אנשים עם פסוריאזיס חמור נמצאים בסיכון גבוה לטווח רחב של מצבים כרוניים, כולל מחלות לב.

פסוריאזיס מוכר היום כמחלה אוטואימונית המעורבת בדלקתיות וגדילה מואצת של תאי עור וכלי דם, המייצרים את הפגיעות הנפוחות והאדומות המאפיינות את המצב.

תאוריה אחת היא כי דלקתיות כרונית זו פוגעת באיברים ומערכות אחרות בגוף, ומצב של דלקתיות בגוף מוכר כבר כגורם משמעותי למצבים רבים שעלולים לסכן חיים.

ידוע כי דלקתיות כרונית מזיקה למספר איברים והיא כפי הנראה מעורכת במספר מחלות כרוניות, כולל מחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) וסוכרת.

המחקר הנוכחי יוכל, לדברי החוקרים, לשמש כקריאת אזהרה לחולים ולרופאים ולהזכיר להם כי פסוריאזיס חמור הוא מחלה רצינית.

ישנו תהליך המתרחש בחולים הסובלים מפסוריאזיס חמור שאינו מופיע בצורות מתונות יותר של המחלה, והחוקרים מסכימים לכך שחולים עם פסוריאזיס חמור צריכים להיות עירניים במיוחד לגבי הטיפול בבריאותם הכללית.

חשוב מאוד שחולים אלו יבקרו אצל הרופא על בסיס קבוע ויעברו בדיקות תקופתיות בהתאם לגילם. כמו כן עליהם להעריך את רמת הסיכון הקרדיוסקולרי שלהם במידת הצורך.

פסוריאזיס ומוות

בארצות הברית, 7.5 מיליון אמריקנים סובלים מפסוריאזיס, כך על-פי נתונים של מוסד הבריאות הלאומי.

כ-80% עד 85% מהחולים סובלים מפסוריאזיס קל עד מתון ו-15% עד 20% סובלים ממעורבות נרחבת יותר של העור. חולים אלו זקוקים בדרך כלל לטיפול בתרופות מערכתיות כמו תרופות methotrexate (מתוטרקסאט), ו-cyclosporine (ציקלוספורין), או תרופות ביולוגיות חדשות יותר כמו Enbrel (אנברל), Remicade (רמיקייד) ו-Humira (יומירה).

בעזרת תיעוד של בסיס נתונים רפואי לאומי מבריטניה, החוקרים - מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה - זיהו 133,568 חולים עם פסוריאזיס מתון, שהוגדרו כמי שאבחנו עם פסוריאזיס אך ללא הסטוריה של טיפולים במצב.

3,951 חולים נוספים זוהו עם פסוריאזיס חמור.

מול כל חולה, השוו החוקרים עד חמישה אנשים ללא פסוריאזיס שביקרו אצל רופאים מסיבות אחרות.

במהלך תקופת המחקר, שיעור התמותה בקרב חולים עם פסוריאזיס חמור היה גבוה כמעט פי שניים לעומת חולים שלא סבלו מפסוריאזיס (21.3 מקרי מוות ל-1,000 אנשים לשנה לעומת 12 מקרי מוות ל-1,000 אנשים לשנה).

כמו כן, במהלך תקופת המחקר, חולים עם פסוריאזיס חמור היו בסיכון גבוה ב-50% למוות בהשוואה לאלו שלא סבלו מהמצב. אלו עם פסוריאזיס מתון לא היו בסיכון גבוה יותר למוות בהשוואה לאלו שלא סבלו מפסוריאזיס.

* ממצאי המחקר פורסמו בגיליון דצמבר של "Archives of Dermatology".