עלות מימון מפוני ההינתקות - 70 מ' ש' בשנה

מחקר חדש, שהוכן על-ידי מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' עזרא סדן, והמשנה לנגיד בנק ישראל בעבר, יקיר פלסנר, קובע כי העלות השנתית הנובעת מליקויים ממשלתיים במפוני עזה וצפון השומרון מגיעה ל-70 מיליון שקל. יצוין, כי הדוח הוכן ביוזמת ובמימון ועד מתיישבי גוש-קטיף.

הגורמים לעלויות אלה הם הכספים המושקעים באחזקת האתרים הזמניים והקבועים שבהם שוכנו המפונים בקראווילות, תשלום דמי האבטלה לעוזבי עזה וצפון השומרון שטרם השתלבו במעגל המועסקים - והעלויות של מינהלת סל"ע, המנהלת את ענייני המפונים והתשתיות הקשורות לפינוי.

הדוח אומד את עלות השיהוי בתהליך הקליטה של מפוני גוש "קטיף" ביישובי הקבע, ומצביע על הקשר בין השיהוי להליכים המנהליים הכרוכים בקליטה זו. אומדן נזק השיהוי אשר יצטבר עד לסוף תהליך הקליטה (בקצב הנוכחי) במונחי תוצר מקומי הוא כ-615 מיליון שקל. לפחות שליש מנזק זה, כ-70 מיליון שקל לשנת שיהוי נוספת, טרם נגרם, וניתן לדעת עורכי המחקר למנוע אובדן זה או לצמצמו, על-ידי האצת קצב ההליכים הגורמים לשיהוי.

העלויות נובעות מאומדן עלות השיהוי בתקציב הישיר, שיטת הקליטה כפי שננקטה, המחייבת תשלומי העברה מיועדים, צרכי הדיור הארעי, צרכי ניהול החיים במסגרת ציבורית ארעית - וההוצאה לקיומו של הגוף המינהלי העוסק במפונים. כל התשלומים האלה תלויים במשך השיהוי.

המסמך מצביע על אומדן המעמסה במונחי תשלומי ההעברה המיועדים. האומדן המתקבל הוא כ-225 מיליון שקל, וקיצור השיהוי בשנה על-ידי האצת ההליכים, יוריד כ-30 מיליון שקל ממעמסה זו. כמו-כן, קיצור השיהוי בשנה יבטל את הצורך בהמשך הפעילות של הגוף המינהלי המטפל בקליטה, ומהלך זה יוריד מעמסה של כ-40 מיליון שקל נוספים מתקציב המדינה.

"המסקנה המתבקשת", קובעים סדן-פלסנר, "הוא כי קיצור השיהוי בקליטה בשנה יניב תוספת של 70 מיליון שקל בתוצר - וחיסכון של 70 מיליון בתקציב. למימוש הישגים אלה נדרשת מעורבות בדרג שלטוני גבוה על-מנת להאיץ הליכים מנהליים המונחים ביסוד השיהוי".

המסקנות של הדוח הן חד-משמעיות: בהתייחס לעבר כדאי יהיה לבחון האם הבחירה בפיצוי ישיר לא היתה טעות. כדאי יהיה לבחון שאלה זו לפני חיקוק חוק נוסף ל"פינוי-פיצוי", כגון זה הנדון לדברי עורכיו במסדרונות הפוליטיים בימים אלה. "בהתייחס להווה ולעתיד כדאי שהמנגנונים המנהליים הנוגעים בדבר יאיצו את תהליך הקליטה של מפוני גוש-קטיף ככל האפשר, שכן שיהוי בקליטה גורם נזק לתוצר הלאומי. כשני-שליש של נזק זה כבר נגרם, אך ניתן לצמצם אם לא למנוע את השליש הנותר.

"שיהוי בקליטה מכביד על תשלומי ההעברה הנגזרים מתקציב המדינה. ניתן להקל מעמסה זו על-ידי האצת ההליכים וקיצור תקופת השיהוי, ובדרך זו ניתן לחסוך בתקציב המדינה כ-30 מיליון שקל לשנת שיהוי. השיהוי בקליטה מכביד על תקציב המדינה גם בגין עלות ניהול תהליך הקליטה גופא, והאצת התהליך וקיצור השיהוי בשנה יכולים לחסוך בהקשר זה בתקציב המדינה כ-40 מיליון שקל לשנת שיהוי".

צילום: השקעה מיותרת באתרי הקראווילות