חוץ

כבר שבוע שעובדי חטיבה המנהלית במשרד החוץ שובתים. במסגרת סכסוך העבודה, אשר אושר על-ידי הסתדרות העובדים, תובעים 350 העובדים את ביטול האפליה, כלשונם, והשוואת השכר לשכר עובדי שירות החוץ.

הנהלת המשרד לא ניצלה את 14 ימי העבודה - תקופת הצינון הנקבעת בחוק עד למועד כניסת סכסוך העבודה לתוקף - במהלכם מתאפשר ניהול מו"מ בטרם מתן האפשרות לעובדים לנקוט בעיצומים.

ימים מספר לפני תחילת הסכסוך, הוחלט שעובדי משרד החוץ ייעדרו מטקס חנוכה בראשות שרת החוץ ציפי לבני. בטקס נפרד משאר עובדי המשרד, ובסימן "מעטים נגד רבים", הדליקו עובדי החטיבה המנהלית במשרד החוץ נר שישי של חנוכה. יותר מ-200 עובדי משרד החוץ בחרו להחרים את הרמת הכוסית בה נוהגת שרת החוץ לברך את עובדיה וכן להעניק תעודות הוקרה לעובדים המצטיינים.

ארוע אלטרנטיבי זה אכן "עשה את שלו" וגרם לצוות המו"מ מטעם ההנהלה לבקש להתחיל את תהליך המו"מ עם ועד העובדים המנהלי. הפגישה נקבעה ליום חמישי, ה-13 בדצמבר, לאחר תקופת הצינון החוקית.

עם כניסת סכסוך העבודה במשרד החוץ לתוקף, התכנסו בבוקר אותו יום עשרות מעובדי החטיבה המנהלית לכינוס הסברה. בכינוס השתתפו גם עובדי משתי החטיבות הנוספות. לכינוס הגיע במיוחד יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, אשר מינה רפרנט נפרד מטעם ההסתדרות, צ'יקו כהן, אשר ילווה את העובדים ואת מטה המאבק בתהליך המאבק.

מדובר בשליש מעובדי המשרד בארץ ובחו"ל, שמבצעים עבודה זהה לחלוטין ובעלת אופי וכישורים זהים לחלוטין לעובדי שרות החוץ. הם טוענים כי הנהלת המשרד מפרידה ביניהם באופן מלאכותי, מה שיוצר הפרדת מעמדות ותופעה של עובדים סוג ב' אשר מנוצלים באופן ציני ובוטה על-ידי הנהלת המשרד.

מדובר במאבק ראשון מסוגו במשרד החוץ, בו העובדים דורשים, בין היתר לבטל את מדיניות המעמדות בין העובדים. המאבק זוכה לתמיכתו האישית של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. הלה הצהיר שלא יהסס, במידת הצורך, לצרף למאבק גופים נוספים במדינת ישראל, שיסייעו לתיקון העוול ארוך השנים שנגרם לקבוצה גדולה של עובדים.

מחקר חדש של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים מגלה כי הפער בממדי העוני בין ערבים ויהודים הולך וגדל ומגיע לעד פי חמש. תחולת העוני בקרב ילדים ערבים הגיעה לממדים חמורים ביותר עם שיעורים של 63%, 65% ו-78% בצפון, במרכז ובדרום בהתאמה ב-2006. ערב ההצבעה על דיוני תקציב המדינה ממליצים כלכלני מכון ון ליר על התערבות מסיבית של הממשלה לצמצם מגמה זו

התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים תקיים מחר, יום ב', 17 בדצמבר (09:00 ) את הכנס השנתי השלישי בהשתתפות הכלכלן פיטר לינדרט - מרצה אורח מארה"ב(מצ"ב תמונה) אנשי אקדמיה וציבור. בכנס יוצגו שש מחקרים חדשים בסוגיות מקרו כלכליות ובהיבטים השונים של המדיניות הכלכלית

מצ"ב לפרסום המחקר החדש בנושא עוני, חינוך ותעסוקה בחברה הערבית-בדואית: מבט השוואתי
מאת סלימאן אבו-בדר ודניאל גוטליב

• בעשור האחרון, הפער בממדי העוני בין ערבים ויהודים הלך וגדל. תחולת העוני (לפי גישת המוסד לביטוח לאומי) הגיעה בקרב הערבים בשנת 2006 ל-56% מרמה של 36% לפני עשור. לעומת זאת, תחולת העוני בקרב יהודים גדלה ב-3 נקודות אחוז בלבד לאורך אותה תקופה והגיעה ל-17.3% ב-2006. חומרת העוני לפי מדד סן (Sen) בקרב האוכלוסייה הערבית גדלה אף היא מאוד בהשוואה לאוכלוסייה היהודית: זו הייתה גדולה פי 2.8 לפני עשור, וב-2006 היא הייתה פי 5.0; וזאת למרות תהליך הצמיחה שחל באותה תקופה (גידול ממוצע בתמ"ג לנפש של 1.5% לשנה). תשלומי הביטוח הלאומי אמנם מיתנו את תחולת העוני, אך מאז הקיצוץ בתשלומי ההעברה ובפרט בקצבאות הילדים החל מ-2002/3, חומרת העוני בקרב הערבים הואצה מאד.
• תחולת העוני בקרב ילדים ערבים הגיעה לממדים חמורים ביותר עם שיעורים של 63%, 65% ו-78% בצפון, במרכז ובדרום בהתאמה ב-2006. ללא התערבות מסיבית של הממשלה צפויה מגמה זו אף להחריף בשנים הקרובות. מגמה זאת צפויה במיוחד בקרב ערביי הדרום, שכן כ-20% מהאוכלוסייה הערבית בדרום הייתה ב-2004 מתחת לגיל 5. גם באוכלוסייה הערבית שלא-בדרום שיעור הילדים מתחת לגיל 5 היה גבוה למדי - 12% לעומת 7.4% בקרב היהודים הלא-חרדים.
• מצב העוני חמור במיוחד בקרב ערביי הדרום, החיים ביישובים שאינם מוכרים על ידי המדינה. חומרת העוני לפי מדד סן הייתה בשנת 2004 פי 7.2 מזו שקיימת בקרב יהודים לא-חרדים. תחולת העוני (לפי גישת המוסד לביטוח לאומי) גם גבוהה בקרב הבדואים שחיים ביישובים מוכרים (70%).
• רמת ההשכלה של הנשים הערביות השתפרה מאוד בשלושת העשורים האחרונים והן הצליחו במידה רבה להדביק את רמת ההשכלה של גברים ובחלקן גם לעבור אותה. שיעורי הלמידה של 12 שנות לימוד (שיעור הנפשות שסיימו ללמוד בהצלחה 12 שנות לימוד יחסית לקבוצת הגיל הרלוונטית באותה קבוצת אוכלוסיה) של הנשים הצעירות (20 ומטה) היו בשנת 2004 גבוהים משיעורי הלמידה של נשים מבוגרות (45 ומעלה) ב 79, 75 ו-70 נקודות אחוז בקרב הדרוזיות, המוסלמיות הלא-בדואיות והבדואיות ביישובים המוכרים, בהתאמה.
• החסר בחינוך ביישובים הלא-מוכרים בולט במיוחד ברמת החינוך מעל 8 שנות לימוד. בעוד ששיעור הנשים הצעירות שסיימו בהצלחה 6 שנות לימוד היה גבוה ב 94 נקודות האחוז מאשר בקרב נשים מבוגרות יותר, פער זה מצטמצם ל 61 נקודות האחוז בקרב נשים שסיימו 10 שנות לימוד ול-39 נקודות אחוז בקרב נשים שסיימו 12 שנות לימוד. הבדלים אלו ניתן ליחס במידה רבה להיעדר בתי ספר על-יסודיים ולהיעדר תשתית תחבורתית הולמת ביישובים הלא-מוכרים, דבר המקשה על המשך הלימודים העל-יסודיים.
• הממשלות ורשויותיהן זה שנים רבות מפלות לרעה את האזרחים ביישובים הלא-מוכרים. ביטוי לכך ניתן למצוא ברמת הנגישות הנמוכה לשירותי תשתית בסיסיים ביותר של אוכלוסייה זו בהשוואה לזו של תושבי היישובים המוכרים (גם היא נמוכה למדי), וזאת בתחומים חיוניים לתפקוד מינימלי כמו חינוך, בריאות ותחבורה. כך למשל מרוחק בית הספר יותר מקילומטר ממקום המגורים לגבי 77% מאוכלוסייה ביישובים הלא-מוכרים וזאת בהשוואה ל-29% ביישובים המוכרים. נגישות נמוכה זו לשירותי חינוך מועצמת על ידי נגישות נמוכה לשירותי תחבורה, שכן נקודת האיסוף לתחבורה מרוחקת יותר מ-5 קמ' לגבי יותר ממחצית מתושבי היישובים הלא-מוכרים בעוד שרק 2% מתושבי היישובים המוכרים סובלים מבעיה דומה. הנגישות לשירותי תשתית ממשלתיים בתחומי החשמל, המים, השפכים והאשפה גם היא גרועה בהרבה ביישובים הלא-מוכרים בהשוואה למוכרים.
• שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך במיוחד בקרב נשים בדואיות - 7% ו-10% לגבי היישובים הלא-מוכרים והמוכרים בהתאמה. נמצא כי רמת הנגישות לתשתיות היא אחד הגורמים המסבירים המובהקים מאוד של ההסתברות להשתתפות בכוח העבודה של נשים. משמעות הדבר שניתן להעלות את שיעורי התעסוקה של נשים באופן משמעותי על ידי שיפור מסיבי בנגישות לתשתיות ציבוריות. נמצא גם שהשקעה כזו תשפיע לטובה על שיעור הלמידה. וזה ישפיע בתורו לצמצום העוני, ישירות וגם באופן עקיף דרך צמצום הילודה.

לפרטים ותיאום ראיון ניתן לפנות ליצחק רביחיא בנייד: 054-7999209
לראיון ופרטי מחקר ניתן לדבר עם ד"ר דניאל גוטליב: 050-5298555 או במשרד: 02-6552710

מי תהיה הפרה היפה ביותר?
גמר תחרות מלכת היופי של הפרות לשנת 2008 יתקיים במסגרת תערוכת החקלאות השנתית החשובה בישראל

בתום סדרת מיונים מפרכים שנערכו בחודשים האחרונים ברפתות בכל רחבי הארץ תתייצבנה (9.1.07) כחמישים פרות לשלב הגמר בתחרות מלכת היופי של הפרות. התחרות תתקיים במסגרת תערוכת "אגרו-משוב ה 18", תערוכת החקלאות הבינלאומית השנתית במרכז הירידים בתל אביב. זוהי השנה הארבעים לתחרות הפרה היפה, שהתקיימה בפעם ראשונה בישראל של שנת 1958 על-ידי משה היימן, מראשוני מטפחי הפרות בארץ.

הפרות נבחרו על פי שורה של קריטריונים, ובראשם מבנה העטין המעיד על תנובת החלב ומשקלן. להבדיל מתחרויות יופי רגילות, בתחרות הפרה היפה, ככל שהמתמודדת שמנה יותר - כך היא זוכה לניקוד גבוה יותר. שנה שעברה, עקב התפרצות מחלת הפה והטלפיים לא היו יכולים המגדלים לנייד את הפרות המתמודדות. לכן נדחתה התחרות, ותתקיים השנה עם עשרות מתמודדות על התואר הנכסף, ש"התכוננו" במהלך השנה האחרונה לרגע התחרות.

הרעיון מאחורי התחרות הוא לתת ביטוי להישגי ייצור החלב וענף הפרים בישראל. לתחרות הוזמן ציבור הרפתנים בארץ כדי להתרשם מאיכות הפרות לחלב בארץ. מדובר למעשה במפגש חברתי ומקצועי והזדמנות של המגדלים לראות את הפרות מקרוב. בתערוכה מביאים את הישגי הטיפוח המקומי וכן את ההכלאות בין הגזעיים השונים.

"הפרות בישראל ידועות בתכונותיהם הגנטיות הטובות לייצור חלב ומרכיביו. תכונות כגון: פוריות הנקבות, איכות החלב, אופן ההמלטה ושיפוט גופני מהוות יחד את יכולת ההישרדות של הפרות בעדר ", הסביר ד"ר יואל זרון המנהל המקצועי של חברת שיאון וממארגני התחרות.

חקלאות עם סגנון: קטנה ובריאה
הירקות והפירות הופכים למוצרי סגנון חיים * גידולי שדה בריאים יותר, מועשרים בויטמינים, קטנים ונוחים

הגידולים החקלאים הופכים למוצרי סגנון חיים - בריאים יותר, מועשרים בויטמינים, קטנים ונוחים. אופנת גידולי הבריאות נעוצה בעובדה כי בשנים האחרונות הולך וגובר בכל העולם מעבר ודרישה למזון איכותי ובריא יותר.

הצרכנים מחפשים חידושים וערך מוסף במוצרים אותם הם צורכים, והנטייה עם השנים לחפש את המוצרים "בטעם של פעם", תוך רצון לצרוך ויטמינים טבעיים ולא סינטטים מתוך ראייה כי שימוש במוצר בריא יותר עשוי לשפר את איכות חיינו ואף לשמש כרפואה מונעת המאריכה חיים.

"על פי מחקרי שוק שנערכו בשנים האחרונות באירופה ובארה"ב, השיקולים המובילים את החלטת הקנייה של ירקות ופירות הינם אהבת הטעם של המוצר וההקשר הבריאותי", אמר ד"ר אלון הברפלד מנהל תחום עגבניות, בחברת "הזרע ג'נטיקס". הברפלד הוסיף כי "שיקולים אלו הביאו אותנו להתרכז בפיתוח זני עגבניות עם טעמים מגוונים, רמת סוכר משתנה, מירקם וגודל שונה. לצד הטעם שמנו דגש על פיתוח זנים בריאותיים המכילים רמות ויטמין איי וסי גבוהות במיוחד".

כיום מפותחים ומיוצרים זני מכלוא של ירקות וגידולי שדה. בין היתר ניתן למצוא על המדפים זני עגבניות גורמה הנבדלות זו מזו בגודל ובצורה אך מאוחדות בטעמן המשובח, בריכוז גבוה של ויטמינים, עגבניות עם תכולה גבוהה של ליקופן - חומר נוגד חימצון ופלפל עם תכולה גבוהה של ויטמינים.

עוד ניתן למצוא אבטיח-מיני, סדרת פלפל-מיני במגוון צבעים ומלפפוני מיני קטנים. הביקוש לירקות קטנים ונוחים יותר עלה בשנים האחרונות לאחר שהצרכנים בעולם החלו לדרוש מוצרים הנוחים לסחיבה, היכולים להיאכל כחטיף בריא בין הארוחות ולא מתכלים במקרר.

ישיבת נוה דקלים עוברת "כדי להתחבר אל העם"

ישיבת ההסדר בני עקיבא נוה דקלים עוברת לאשדוד שנתיים וחצי מאז ההינתקות * מתמקמת באתר סמוך למשכן הקבע

אחרי יותר משנתיים מאז הועתקה ממקומה, מגיעה ישיבת נוה דקלים אל משכנה החדש באתר הזמני באשדוד. אתר זה שוכן בצמוד לאתר הקבע בו תמצא ישיבת ההסדר של בני עקיבא מנוחה ונחלה. באתר הזמני נחנכה היום (ב', 17.12.07) הישיבה, הכוללת בית מדרש, חדר אוכל ומגורים זמניים שישמשו את תלמידי הישיבה וראשיה.

בישיבת ההסדר לומדים כ-100 תלמידים, והם יוכלו להתנחם בעובדה שלצד האתר הזמני יחלו בקרוב העבודות לבניין משכן הקבע של הישיבה שרשמה בתולדותיה שורה של עקירות, עוד מהימים של ההתיישבות בסיני. ישיבת נוה דקלים הוקמה לפני 30 שנה בכפר דרום, ועל פי הוראת הרב משה צבי נריה המנוח, הועברה לימית, עם הקמתה. לאחר פינוי סיני הועברה הישיבה לנוה דקלים. לאחר יישום תוכנית ההינתקות הועתקה הישיבה לישיבת כפר מימון, והיא שוהה שם עד היום.

מאז פינוי גוש קטיף, עמדו בפני ראשי הישיבה מספר אפשרויות למיקומה מחדש. על הפרק עמד גם אתר ניצנים בו מתגוררות משפחות רבות מגוש קטיף. ראש הישיבה, הרב דוד גבריאל, לא הסכים לכך, בנימוק שעל הישיבה להתמקם מחדש בעיר אשדוד "במסגרת המגמה להעמיק את ההתחברות אל עם ישראל".

טקס חנוכת המשכן הזמני יתקיים היום שני ח' בטבת 17.12.07 בשעה 19:00 ברחוב הנביאים 44 אזור י אשדוד במעמד ראש הישיבה הרב דוד גבריאל, ראש ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, רב העיר רמת גן הרב יעקב אריאל, ראש העיר אשדוד, צבי צילקר, מנכ"ל מרכז יב"ע אלחנן גלט רבנים ואישי ציבור נוספים. במהלך הטקס יוכנס ספר תורה חדש למשכן הישיבה תרומת יו"ר מועצת העיר אשדוד יצחק דרי.