יהודה דהן תבע את חברת פזגז ירושלים בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר וביקש לחייב אותה לשלם לו 814 שקל דמי פיקדון. מכתב התביעה עלה שבחודש פברואר 1975 התקשר דהן עם החברה והפקיד לטובתה 114 לירות פיקדון. לדבריו, כלכלן מטעמו חישב שהפיקדון שווה היום בתוספת הצמדה וריבית סך של 814 שקל. הוא התרעם שהחברה הסכימה להחזיר סכום נמוך בהרבה שלא בצדק.
חברת פזגז השיבה שהתובע טעה והסכום המשוערך עומד על 139.70 שקל בהתאם לתקנות הסדרים במשק המדינה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת אנה שניידר את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה את התובע בהוצאות. לדבריה, החישוב של הנתבעת היה נכון ומדויק ונעשה בהתאם לחוק ואין לערער עליו ולהציג חישובים אחרים. "עם כל הכבוד לחישוב הכלכלי של התובע הנתבעת כספק גז כמשמעותו בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התמ"ט 1989 - מחויבת לפעול על-פי התקנות. על-פי תקנה 2 (א) לתקנות רשאי צרכן גז יחיד שמערכת הגז שלו קשורה למערכת גז מרכזית להחליט על סיום החוזה שלו לאספקת גז". השופטת ציטטה את האמור בתקנה 5 (ב) לתקנות הקובעת את דרך החישוב: "החזר דמי הפיקדון יחושב על בסיס התעריפים האחרונים שקבע שר התעשיה והמסחר למיכלי גז וציוד מושאל, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממועד קביעתם כאמור ועד למועד החזרת דמי הפיקדון לצרכן".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה