מחקר חדש של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר בירושלים, מעלה כי ישראל מפגרת בפריון עובדיה ביחס למדינות אירופה. בישראל חל גידול של 1.1% לשנה בפריון, לעומת 1.9% לשנה במדינות המערב.
מהמחקר עולה כי כדי להגדיל את הפריון בישראל דרוש שיפור במערכת החינוך, ושיפור באיכות הממשל. נמצא כי הורדת משקל הוצאות הממשלה בתוצר אינה תורמת לפריון. מכאן לדעת המכון, יש להעלות את תקרת הגדלת ההוצאה של 1.7% לשנה כדי לאפשר את שיפור החינוך והסקטור הציבורי.
המחקר השווה את ישראל לאירלנד, בריטניה, ספרד, צרפת ושבדיה. הוא בדק את הסיבה לפער ברמת החיים בין ישראל ואירופה, ומצא שהפער רק התרחב ב-25 השנים האחרונות בגלל הפיגור בפריון של העובד הישראלי: בשנים 1980-2005 התוצר לעובד גדל בקצב שנתי של 1.17% בשנה בישראל לעומת גידול של 1.94% בממוצע בשש ארצות אירופאיות ובארה"ב. אירלנד היא שיאנית הצמיחה ואחריה שבדיה.
המחקר מצא שאירלנד שילבה מדיניות מאקרו נכונה; קבלת החלטות תוך הסכמה בין העובדים, המעסיקים והממשלה, רפורמות בהסכמה ובחשיבה משותפת, עידוד השקעות זרות שהגדילו את פריון העובדים, השקעות בחינוך, מדיניות מיסוי נכונה ורפורמה במגזר הציבורי. בישראל, בהשוואה לאירופה, יש השקעה קטנה בחינוך לתלמיד, ושיעור נמוך בהרבה של בעלי השכלה אקדמית בקבוצת הגיל 25-34: 25% בישראל לעומת 42.4% בשבדיה, 40.4% באירלנד ו-31% בממוצע ארגון המדינות המפותחות.
המחקר מגלה כי הגדלת שיעורי ההשתתפות מקטינים את הפריון הממוצע של העובדים. הסיבה: מי שלא מועסק כיום הם בעיקר העובדים שפריונם נמוך בהרבה מהממוצע, בעלי השכלה נמוכה וחסרי מיומנויות הנדרשות לשוק העבודה. שיעור ההשתתפות בישראל עלה בישראל מאז 1980 ב-10 אחוזים, מ-50 ל-55 אחוזים, עלייה גבוהה הרבה יותר מאשר בשאר הארצות במחקר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה