בוטלה זכיית איקאה במכרז בראשון לציון

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את זכייתה של יבואנית הרהיטים "איקאה ישראל" בקרקע של מינהל מקרקעי ישראל במתחם "מעוין שורק" בדרום מערב ראשון לציון. לעומת זאת, השאיר בית המשפט על כנה את זכייתה של חברת "גזית גלוב" במכרז. בכך קיבלה השופטת נורית אחיטוב עתירות שהגישו קבוצות של תושבים לפסול את זכיית איקאה, אך דחתה את עתירותיהם לפסול את שאר המכרזים. השופטת קבעה כי עיריית ראשון לציון, ראש העיריה מאיר ניצן, החברה הכלכלית ראשון לציון וחברת איקאה "הפרו את העיקרון של תחרות הוגנת בתנאי שוויון, ופעלו בניגוד לשלטון החוק".

איקאה, עיריית ראשון לציון והחברה הכלכלית ראשון לציון חויבו לשלם לעותרים שכר טירחת עורכי דין בסך 160,000 שקל, ואילו העותרים חויבו לשלם למינהל ולגזית שכר טירחת עורכי דין בסך 80,000 שקל.

את המכרזים יזמו ב-2002 המינהל, עיריית ראשון לציון והחברה הכלכלית ראשון לציון. המכרזים פורסמו בינואר 2006. חודשים אחדים לפני הפרסום, ב-07.09.2005, הייתה פגישה בין נציגי העיריה והחברה הכלכלית לבין נציגי "איקאה ישראל". בין הנוכחים: ראש העיריה, מאיר ניתן מנכ"ל החברה הכלכלית, ויושב-ראש איקאה ישראל.

סיכום הפגישה הועלה על הכתב, ובו פירוט של דרישות איקאה ישראל והתחייבויות הגורמים בראשון לציון למלא את הדרישות הללו, ובכללן: סיווג ארנונה מוזל לבתי עסק בעלי שטח גדול,
שנועד במיוחד ל"איקאה ישראל". העיריה והחברה הכלכלית פנו למינהל וביקשו שישווק מכרז טיבת קרקע בשטח חריג של כ-100 דונם במתחם מעוין שורק. המינהל סירב, ולכן ביקשו שישווק את הקרקע במכרז יחיד. במקביל, פעלו לשינוי ייעוד המקרקעין במתחם מתעשיה לשימוש מסחרי.

מגרשים לתעשיה

המינהל הציע במכרז מגרשים לתעשיה באזור התעשיה מעוין שורק בראשון לציון. איקאה זכתה ב-3 מגרשים ששטחם הכולל 98 דונם. "גזית גלוב" זכתה במגרש ששטחו כ-37.5 דונם.

לפי תוכניות בניין עיר שחלו על המגרשים הם נועדו לתעשיה, ולא למסחר. עם זאת, היתה מונחת הצעה לשינוי התוכניות כדי לאפשר גם בנייה למסחר.

בעתירות שהוגשו לביטול המכרזים טענו עורכי הדין אבי שרף ונעמי וייל שהם לוקים בפגמים חמורים. בעיקר התייחסו לסיכום הפגישה בין נציגי ראשון לציון לבין נציגי איקאה. נטען כי למעשה פעלו העיריה והחברה הכלכלית למימוש התחייבויותיהם כלפי איקאה, הן באמצעות קביעת סיווג ארנונה מוזל, הן באמצעות מכרז על חטיבת קרקע של כ-100 דונם, והן באמצעות קידום התוכנית לשימוש מסחרי.

מכרז תפור

העותרים טענו כי כל אלה מעידים שמדובר ב"מכרז תפור" לאיקאה, תוך מתן התחייבויות שלא היו ידועות לשאר המתמודדים במכרזים, דבר אפשר לאיקאה ישראל להיערך למכרז מראש ולהגיש בו הצעה זוכה, תוך פגיעה בשוויון בין המתמודדים. התנהגות זו של המינהל ושל הגורמים בראשון לציון הוגדרה באחת העתירות אף כהתנהגות הנגועה בחוסר תום לב.

בפסק הדין קבעה השופטת אחיטוב כי לא מצאה כל פגם בהוראות שני המכרזים. לגבי קביעת הזוכים בהם ציינה השופטת כי לא המינהל ולא גזית גלוב לא היו שותפים לפגישה ההיא, ולא הוכח שהם ידעו עליה. לעומת זאת, איקאה קיבלה מהגורמים בראשון לציון התחייבויות מפורשות שהיו ידועות רק לה ולא לשום מתמודד אחר. לרשות איקאה גם הועמדו יותר מארבעה חודשים להתכונן למכרז לשיווק המקרקעין לפני פרסומו וגף בכך זכתה ליתרון. אך יותר מכך מגלמות ההתחייבויות שניתנו לאיקאה יתרון כלכלי משמעותי לעומת יתר המשתתפים, והיא יכלה לשקלל אותן בהצעתה ולהציע במכרז תמורה גבוהה יותר.

"בהתחייבויותיה הבלתי-שוויוניות אלו הופרו הוראות דיני המכרזים הקובעות את החובה לנהוג בשוויון ולפי תנאים גלויים. בענייננו הפכה התחרות בין המשתתפים במכרז לתחרות בנתונים נסתרים, שגלומות בהם הטבות כלכליות שאינן ידועות לכלל המתחרים. משכך, אין מדובר עוד בתחרות הוגנת בתנאים זהים ושווים לכל", כתבה השופטת.