ועידת באלי הגיעה להסכמה

נציגי כ-190 מדינות שהתכנסו באי באלי שבאינדונזיה הסכימו (שבת, 15.12.07), לאחר שיחות מאומצות, על קביעת לוח הזמנים למשא-ומתן בדבר כינון הסדר בינלאומי חדש למאבק בשינויי האקלים, שיחליף בשנת 2010 את הסכם קיוטו.

ההסכמה הושגה לאחר שארה"ב, שהייתה נתונה ללחצים כבדים, חזרה בה מהתנגדותה לתיקון שיזמה הודו ברגע האחרון. "האזנו היטב לרבים מעמיתינו בשבועיים של הוועידה, ובמיוחד למה שנאמר היום באולם", אמרה תת-שרת החוץ האמריקנית, פולה דובריאנסקי, שעמדה בראש משלחת ארה"ב.

ממשל בוש שינה עוד קודם לכן את מדיניותו, וחדל להתנגד לצורך במשא-ומתן רשמי על צעדים חדשים למניעת הסכנות לאקלים. הפעם הסכימה ארה"ב לקבוע מועד אחרון לניסוח תחליף להסכם המקורי שעליו חתם גם הנשיא ג'ורג' בוש האב ב-1992.

ההסכמה מדגישה את הצורך בטיפול "דחוף" בשינויי האקלים ומכיר ב"קיצוצים עמוקים בפליטות הגזים בעולם". עם זאת, עדיין אין ההסכמה מחייבת את ארה"ב או כל מדינה אחרת להפחית את גזי החממה. ההסכמה קובעת כי יש מקום להתחייבויות של מדינות להפחית את פליטת הגזים הללו, אך אינה כוללת שום צעד מחייב.

לחץ בארה"ב על ממשל בוש

נציגי ארה"ב לשיחות עמלו קשה כדי לשכנע מדינות מתפתחות, ובהן סין והודו שכלכלתן צומחת במהירות, להסכים לקיצוצים בכמות הגזים הנפלטים תוך שמירה על גמישות בשאלה איך לעשות את הקיצוצים. הוויכוח של הרגע האחרון (שבת, 15.12.07) היה סביב ניסוח ההתחייבות של המדינות המתפתחות.

ההסכם הכולל, אם יושלם כמתוכנן ב-2009, יבטיח המשכיות של קודמו, הסכם קיוטו. הסכם זה הגביל את פליטות הגזים בכ-30 מדינות מתועשות, אך ארה"ב סירבה לקיימו. הגבלות קיוטו יפוגו ב-2012, והצדדים להסכם זה, במיוחד מדינות אירופה, רצו מאד בהתחלת תהליך שיביא קביעת הגבלות חדשות. על ממשל בוש מופעל לחץ בארה"ב לנקוט צעדים נגד ההתחממות הגלובלית.

הקונגרס האמריקני, שבשליטת המפלגה הדמוקרטית, כבר מכין חוקים בנושא האקלים והמועמדים לנשיאות משתי המפלגות עוסקים בנושא זה. באפריל דחה בית המשפט העליון של ארה"ב את טענת ממשל בוש כי הפחמן הדו חמצני אינו מזהם והורה לו לבדוק מחדש אפשרות להגביל את פליטת החמצן הדו פחמני מכלי רכב. עשרות מדינות בעולם כבר מגבילות את גזי החממה.

הבדלי גישות עמוקים

הבדלי הגישה בוועידת באלי היו בולטים ועמוקים. נציגי האיחוד האירופי תמכו בהגבלות ספציפיות שיטילו הממשלות על פליטת הגזים ורצו שהמדינות המתועשות יובילו את המהלך.

ארה"ב תמכה במטרות לא-מחייבות, כגון: מחקר לקידום טכנולוגיות אנרגיה שאינן מזהמות ומגוון צעדים הכוללים הנהגת תקני יעילות של כלי רכב ומכונות. אך כל אלה על-פי יוזמה של כל מדינה בנפרד ולא על-פי חוזה עולמי מחייב.

המדינות המתפתחות דרשו כי המדינות העשירות שפלטו משך יותר מ-100 שנה גז פחמן דו-חמצני וגזים לוכדי חום אחרים לאטמוספרה צריכות לנקוט את הצעדים הראשונים.

סיכויי הוועידה להסתיים בהסכם גברו לאחר שמדינות אירופה, שהתאכזבו ממדיניות ארה"ב, איימו (יום ה', 13.12.07) להחרים את השיחות שהציע הנשיא בוש בהוואי בינואר 2008.

במקרה או שלא במקרה, השתנה מצב הרוח בוועידה לאחר נאומו של סגן נשיא ארה"ב לשעבר, אל גור, שזכה השנה בפרס נובל על עזרתו להפנות את תשומת לבו של העולם לסכנת ההתחממות העולמית. לאחר שהכריז גור כי ארה"ב היא "האחראית העיקרית להכשלת התקדמות" בוועידת באלי, קרא גור למשלחות להסכים על עסקה לא מוגמרת שיהיה ניתן להשלימה לאחר שהנשיא בוש ילך הביתה.

"בשנתיים הקרובות תהיה ארה"ב במקום שבו היא אינה נמצאת כעת", אמר גור לקול תשואות הנוכחים. "אתם חייבים לצפות שהמדינות המתפתחות, ובייחוד הודו וסין, ידבקו בסירובן לקבל עליהן הגבלות על פליטות הגזים, למרות התחזיות כי הן יהפכו במהרה למקורות העיקריים לגזי החממה", הוסיף.