יו"ר ארגון אלמנות צה"ל הוציאה דיבה

בית משפט השלום בתל אביב חייב (יום ה', 13.12.07) את פנינה כהן, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל לשעבר לשלם לנחום אמיד, מלווה טיולים, פיצויים בסך 115,000 שקל, בצירוף ריבית והצמדה, על הוצאת לשון הרע נגדו. השופטת אביגיל כהן גם חייבה את פנינה כהן לשלם את הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך דין בסך 10 אלפים שקל.

מפסק הדין עולה כי אמיד ליווה באוגוסט 2005 טיול לארה"ב ל-29 נשים, חלקן חברות הארגון, ובהן פנינה כהן. זמן קצר לאחר שובם פורסמה כתבה מאת בוקי נאה במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, שכותרתה: "הסיוט האמריקני". בכתבה נטען כי "משטרת יפו תתחיל לגבות עדויות אירוטיות מעשרות אלמנות צה"ל שטיילו יחד בארה"ב בטיול מאורגן". בכתבה סופר כי למשטרה הוגש תצהיר במקביל לתלונה רשמית. דובר על מסכת של הטרדות מיניות מצד המדריך אמיד כלפי המטיילות.

תצהיר למשטרה

את התצהיר הכין עו"ד זרי חזן, בא כוחה של כהן, שהעלה על הכתב את טיעוניה בדבר מעשי הטרדה מינית כלפי ארבע נשים. בכתבה גם פורסמה תגובת אמיד. הוא אמר כי המשטרה לא פנתה אליו וכל הסיפור הוא עלילה של כהן, הנובעת מכך שרק אמיד ישב במחלקת עסקים בדרך בחזרה לישראל, ולא כהן. אמיד גם הכחיש כי ביצע מעשים מגונים, או הציע הצעות מגונות או הטריד מינית, מי מהנוסעות. בסוף הכתבה ציין הכתב: "כמה מהנשים שהשתתפו בטיול פנו אתמול לידיעות אחרונות עם הצהרה משלהן: "מי שהרס את הטיול הוא רק פנינה. בהתחלה נחום ניסה לגעת, וכשאמרנו לו די הוא הפסיק. העמדתי אותו במקום. אם לפנינה יש טענות לנחום שתלך נגדו לבד ושלא תערב אותנו במלחמות שלה. היא זאת שהרסה לנו את הטיול והיא חייבת לנו כסף".

למחרת הגשת התצהיר למשטרה הופיעה כהן עם עורך הדין שלה בתוכנית הטלוויזיה "רשת על הבוקר", ושם התראיינו על הטענות שהועלו בכתבה. בו בזמן שלחה כהן מכתב לחברות בארגון אלמנות ויתומי צה"ל, ובו כתבה: "ביחס משפיל, מלגלג על עצם היותנו אלמנות, בחוצפה ובמצח נחושה, מטריד מינית, מילולית ופיזית - כאילו היינו טרף קל למאווייו המיניים, התבטאויותיו הגסות והמשפילות לא מותירות שום ספק לגבי כוונותיו ולגבי מעמדנו בעיניו...מדוע עלינו לשתוק ולוותר למדריך אשר הונה, רימה והטריד מינית?"

מכתב ותוכנית טלוויזיה - לא מוגנים מתביעה

אמיד תבע, באמצעות עמוסי רזיאל, את כהן על הוצאת לשון הרע. לפני הגשת התביעה, שלח לה עורך דינו דרישה להכחשה והתנצלות, אך היא לא השיבה.

בפסק הדין שקיבל את התביעה, כתבה השופטת הגשת תלונה למשטרה מוגנת מתביעה על הוצאת לשון הרע אם הוגשה התלונה בתום לב. אבל בעניין הנדון לא הסתפקה כהן בתצהיר למשטרה, אלא פרסמה את טענתה כי אמיד הטריד מינית, הן במכתב והן בתוכנית טלוויזיה. "מכתב ותוכנית טלוויזיה אינן מוגנות מתביעת לשון הרע".

השופטת ציינה כי גם אם נכון שכהן לא שוחחה עם בוקי נאה, אין מחלוקת שהיא כתבה באופן אישי את המכתב ושלחה אותו ל-29 הנשים שנסעו לטיול. מכאן שהיא פרסמה את לשון הרע.
בנוסף על כך חזרה על הדברים בתוכנית הטלוויזיה.

אף אחת לא התלוננה

השופטת קבעה כי כהן אינה יכולה לטעון שהפרסום היה אמת. היא זו שהייתה צריכה להוכיח שאמיד הטריד מינית מי מנוסעות הטיול. אבל לא זו בלבד שלא הוכיחה דבר מטענותיה, אלא שום אשה מהנשים שלטענתה הוטרדו לא הגישה תלונה למשטרה. אף אחת מהן גם לא זומנה לעדות במשפט. במקום זאת, הגישה תצהירים של משתתפות שלא הוטרדו וכל עדותן הייתה עדות שמיעה.

השופטת הוסיפה כי אילו הוגשה נגד כהן תביעה על עצם הגשת תלונה למשטרה, יכלה לטעון שהיא מוגנת מתביעת דיבה בשל תום לב. אך בעריכת קמפיין נגד אמיד, הכולל הופעה בתוכנית טלוויזיה, ומשלוח מכתב לעשרות נשים, אין כדי להוביל לקבלת הגנת תום הלב.

השופטת ציינה כי מבחינה עובדתית, אמיד מכחיש את כל טענותיה של כהן, שום אשה לא העידה נגדו, חוץ מכהן עצמה, שלא ראתה כל הטרדה אלא רק שמעה על כך. למרות שהתלונה למשטרה הוגשה ב-2005 אין בידי כהן שום מידע מה עלה בגורל תלונתה.