השר עמי איילון הגיע השבוע לביקור בטורונטו לפגישות עם בכירי הקהילה היהודית ופוליטיקאים קנדים. בראיון לעיתון 'שלום טורונטו' (13.12.07) מדגיש איילון, כי ישראל צריכה להגדיר את זהותה ואת היעדים שלה לטווח הארוך ולהתנגד לחתימה על הסכם מדיני שלא יכיר בהיותה מדינת העם היהודי. להלן קטעים נבחרים מהראיון עם השר איילון:
"ייאוש אינו תוכנית עבודה"
"ייאוש, תסכול ואכזבה אינם תוכנית עובדה. איש לא הגיע למציאות טובה יותר דרך מושגים כאלה... רוב הישראלים אינם מבינים עד כמה ישראל חזקה מבחינה צבאית ולא מבינים את מגבלות הפעלת הכוח הצבאי במאה ה- 21. כאשר אנו מזהים מגבלה בהפעלת הכוח, יש הרואים בכך חולשה. אנו יכולים טכנית למחוק את אויבינו, אבל לא יכולים לעשות כן בגלל המגבלות בהפעלת הכוח הנגזרות מהדין הבינלאומי... אסור מצד אחד שיגבה לבבנו ומצד שני אל לנו להסתובב מבוהלים כאילו מחר מוחקים אותנו".
יש חלוציות חדשה
"בעבר הייתה החלוציות פשוטה והתבססה על התיישבות וביטחון, וזאת על בסיס הרעיון שמדינת ישראל תהיה בכל מקום שמקימים בו ישוב ומגנים עליו. החלוצים היו המתיישבים והצבא. החלוציות לא הסתיימה, אך כיום היא יותר מורכבת... היא נמצאת בחינוך ובטכנולוגיה לא פחות מאשר בהתיישבות ובביטחון. לכן אינני מקבל את הטענה הנשמעת לפיה אם ישראל הופכת לקטנה יותר נגמרת החלוציות. אנו צריכים לייצר תקווה... אם לא נייצר תקווה, כלומר מציאות טובה יותר חברתית, כלכלית, טכנולוגית ומדינית, אם לא נייצר לפחות את התחושה שזו המגמה, אנשים לא יישארו. אני סבור שזה אתגר מרכזי".
ציונים גם בחו"ל
"יחסי הגומלין בין היהודים לישראל הפכו למורכבים יותר. אפשר להיות ציוני מבלי להיות אזרח במדינה. בשנות ה-50 וה-60 אמרו שהציונות היא עלייה לארץ. כיום ישראל צריכה להיות מוקד תרבותי - רוחני וכל יהודי בעולם צריך לבקר בישראל ולראות בה את התגשמות השאיפות הלאומיות. האם כל היהודים יחיו בישראל? אין הדבר המעשי. היהודים צריכים לראות בישראל את מדינת העם היהודי גם אם אינם אזרחיה".
המדיניות מול אירן
"המדיניות הישראלית מול אירן צריכה להתבסס על שלושה יסודות: אירן היא איום קיומי מתפתח, ולכן אין להוציא מכלל חשבון כל אופציה על-מנת לעצור את התפתחות האיום, האיום (האירני) אינו מופנה רק נגד מדינת ישראל, אלא גם נגד המדינות האחרות באזור ומחירי הנפט והוא בבחינת איום גלובאלי. לכן, אנו צריכים לפעול כחלק מאופוזיציה, צריכים להתנהג על ההנחה שבמורד הדרך תהיה מדינת אויב חושה בנשק להשמדה המונית ויש להיערך בהתאם. זו צריכה להיות המדיניות. אינני מקבל את האמירה לפיה אם לאירן יהיה נשק גרעיני זה יהיה סוף הציונות. אנו נשאר לעד".
המצב בשדרות
"השאלה איננה כמה פלשתינים אנו הורגים או כמה פעמים כבשנו את רצועת עזה, אלא עד כמה אנו קרובים למציאות מדינית שאליה אנו רוצים להגיע... להגן על שדרות זה חשוב. גם אם לא יהיה ירי קסאם לעבר שדרות עדיין נהיה בבעיה קשה. במוקד המדיניות הישראלית צריכה לעמוד תפיסה שאומרת שצריך לחזק את כל הכוחות הפרגמאטיים ולהילחם בכל דרך אפשרית נגד הגורמים האיסלאמיים הרדיקליים... אנו צריכים להילחם בחמאס כאילו אין תהליך מדיני ולנסות להניע את התהליך המדיני כאילו אין טרור. אין דרך אחרת. אסור לדבר עם החמאס כחמאס... חמאס מפחד יותר מהתהליך המדיני יותר מאשר ממבצעים צבאיים... צריך לעשות הכול כדי להניע תהליך מדיני כדי להוכיח לגורמים הפגרמאטיים ברשות הפלשתינית שהדיפלומטיה עובדת... ובמקביל לפעול בצורה ממוקדת נגד גורמי החמאס והג'יהאד האיסלאמי בכל מקום... בדור שלנו נאיבי לחשוב במונחים של שלום אירופאי. אנו צריכים להיות צנועים יותר במונחים של יציבות וביטחון. אם נגדיר יעד להגיע בתוך 5 עד 7 שנים למציאות בין מדינתית בינינו לבין הפלשתינים... אנו במונחים של יציבות וביטחון אנו קופצים מדרגה".
גבולות בני הגנה
"צריך להבין באיזו מציאות אנו חיים ומה המחיר משלמים במצב הנוכחי. אם אנו לא נצא מרוב שטחי איו"ש מדינת ישראל לא תהיה קיימת כמדינה ציונית. הציונות בשבילי היא יהודית ודמוקרטית. אם אנו לא נהיה רוב בארצנו לא תהיה לנו סמכות להכתיב את זהותה של המדינה. לכן הרעיון של שתי מדינות לשני עמים מתחיל בתפיסה של עיצוב זהות. מבחינתי שתי מדינות לשני עמים זו אקסיומה. בשאלת הגבול, הוא צריך להיקבע על בסיס קווי 67' אם חילופי שטחים ע"פ שלושה פרמטרים: ביטחון, דמוגרפיה ורציפות טריטוריאלית... אינני מאמין ביוזמת ז'נבה. אין זה נכון לשרטט גבולות בשלב הזה של הדיון. צריך להגדיר קווים אדומים. אני מוכן להיות גמיש יותר בנושא הגבולות ולא בנוגע לזכות השיבה. אף פלשתיני לא יחזור במסגרת הסכם מדיני... אין לחתום על הסכם שאינו קובע שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה