שי ינקוביץ תבע את דרך ארץ היוויז (1997) בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון-לציון בסכום של 17,800 שקל לאחר שהחליק עם קטנועו על כתם שמן במחלף נשרים, חלק מכביש חוצה ישראל (כביש 6) וקטנועו ניזוק. לדבריו, לא הבחין בכתם השמן עקב החשכה והאחריות לתאונה רובצת לפתחה של הנתבעת.
בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שאינה נושאת באחריות לתאונה ולא ניתן לצפות שתפקח בכל מקום לאורך הכביש. כמו כן שמרגע שנודע על המפגע חלפו דקות ספורות עד שסיירים הגיעו למקום וניקו את הכביש ולמרבה הצער, בינתיים אירעה התאונה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות משפט.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט שאול מנהיים את התביעה וחייב את התובע בהוצאות משפט בסך 350 שקל. לדברי השופט, לא הוכח ולא נטען שהנתבעת ידעה על הכתם זמן בלתי סביר לפני התאונה ושהיא אחראית להימצאותו.
"הטלת אחריות על הנתבעת לכל תאונה הנגרמת בשל כתם שמן על הכביש פירושה הפיכת האחריות מאחריות ברשלנות לאחריות מוחלטת לכל מפגע, בכל מקום לאורכו של הכביש ובכל עת. זו מסקנה הנוגדת את הדין הקיים, אילו לכך התכוון המחוקק, היה ללא ספק קובע זאת בחוק. לא למותר לציין כי הטלת אחריות כזו תביא בעליל לייקור האגרה המוטלת על משתמשי הכביש, עד כדי כך שיתכן ותסכל את עצם כדאיות הקמתו והמשאבים שהושקעו בו לרבות הקרקעות שהופקעו לצורך סלילת הדרך".
השופט הוסיף בפסק הדין שבפתיחת הדיון הציע לתובע למחוק את התביעה על בסיס העובדות שטען והוא סירב. "התובע עמד על התביעה וזו זכותו, אולם משנדחתה תביעתו בפסק הדין אין מנוס מלחייבו בהוצאות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה