הצעת תיקון: נאשם יוכל לערער על חיסיון ראיה

משרד המשפטים הפיץ תזכיר של הצעת חוק שיאפשר לנאשם במשפט פלילי לערער על החלטות ביניים במשפטו בשני מקרים: הטלת חיסיון על ראיות ודחיית בקשתו למנות לו סניגור. מדובר בתיקון לפקודת הראיות (תיקון - חסיונות וערעורים על החלטות ביניים), התשס"ח-2007.

בתזכיר מציינת עו"ד רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי הצעת החוק מבוססת על המלצות הוועדה לסדר דין פלילי, בראשות שופטת בית המשפט העליון מרים נאור, ועל חלקים מתזכיר שהפיץ משרד המשפטים בעבר בעניין תיקון פקודת הראיות (תיקון - חסיונות בעלי מקצוע), התשנ"ח-1998.

הכלל הקיים כיום הוא כי החלטות ביניים ניתנות לערעור במשפטים אזרחיים, ואילו על החלטות ביניים במשפטים פליליים ניתן לערער רק במסגרת הערעור על פסק הדין כולו, למעט חריגים, כגון בקשה לעיון בחומר חקירה, ודרישה לפסול שופט.

ועדת נאור קבעה, כי יש להשאיר את הכלל על כנו, שכן אחרת יתארכו המשפטים הפליליים במידה רבה. עם זאת, המליצה לאפשר חריגים מעטים לכלל, בייחוד כאשר ההחלטה משליכה על ניהול המשפט כולו. אחד החריגים שמצאה להם הוועדה הצדקה הוא החלטה בנושא חסיונות, שעלולה להיות בלתי הפיכה. החריג השני הוא החלטה הדוחה בקשת נאשם למנות לו סניגור, שאף היא עלולה לגרום לנאשם נזק בלתי הפיך במהלך המשפט כולו.

הצעת החוק מעגנת המלצות אלו, וכן קובעת הסדרים פרוצדורליים בנושאים אלה.

ערעור על חיסיון גם לנשיא בית המשפט מחוזי

על-פי ההצעה, יתוקן סעיף 44 לפקודת הראיות כך שייקבע בו כי אם נטענה טענה של חיסיון לטובת המדינה, יקבע שופט של בית המשפט העליון האם יש לגלותה אם לאו.

עו"ד גוטליב מציינת, כי הוועדה לסדר דין פלילי הגיעה למסקנה שאין הצדקה להגביל את ההחלטה לשופט בית המשפט העליון, וכי הדבר יוצר נטל בלתי סביר על שופטי בית המשפט העליון. לכן מוצע לאפשר לנשיא בית המשפט המחוזי או סגנו שהוא הסמיך לכך, להחליט באשר לחיסיונות אלו.

סעיף 45 לפקודת הראיות יתוקן באופן שיקבע את אי קבילותה של ראיה אשר שר הביע דעתו שמסירתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, אלא אם כן מצא בית המשפט כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה.

עוד תיקון הוא הוספת סעיף 51א לפקודה, שיאפשר לבית המשפט לעיין בראיה לצורך החלטה בטענת חיסיון, מבלי להביא את תוכנה לידיעת הצד השני. לעניין חיסיונות בעלי מקצוע גם מוצע לאפשר העברת הדיון להרכב אחר לבקשת אחד הצדדים.

תיקון רביעי הוא הוספת סעיף 51ב לפקודה, שיאפשר ערעור על החלטת ביניים בעניין ראיה חסויה, גם במסגרת הליך פלילי. בתזכיר מוסבר, כי ההצעה באה למנוע מצבים שבהם אפשרות הערעור על גילוי ראיה תתרוקן מתוכן לאחר גילוי חשיפתה, ובהתאמה לאפשר גם לצד המבקש את גילוי הראיה לערער על ההחלטה בנושא. כמו-כן, קובע הסעיף הסדרים פרוצדורליים לעניין טענת החיסיון, ואפשרות של ערעור שני ברשות.

השפעה בלתי הפיכה

תיקון חמישי הוא הוספת סעיף 18א לחוק הסניגוריה הציבורית, ובו ייקבע כי אי מינוי סניגור לאדם עלול להשפיע באופן בלתי הפיך על הגנתו, ולכן יש לאפשר, באופן חריג, ערעור על החלטת ביניים בעניין זה.

בתזכיר נאמר, כי בשל חשיבותה המיוחדת של הזכות לייצוג, ובשל השפעתה מרחיקת הלכת על ההליך כולו, מוצע להעניק זכות לערער על החלטה שלא למנות סניגור. הפגיעה הגלומה בהליך בו צד אחד בלתי-מיוצג עלולה להיות פגיעה חמורה שיקשה לתקנה בדיעבד.

בנוסף, זכות הערעור על החלטה שלא למנות סניגור מתחייבת גם מטעמים של יעילות דיונית. במקרים רבים ביטלו בתי-המשפט לערעורים את החלטותיהן של הערכאות הנמוכות יותר בשל הפגם של היעדר ייצוג והחזירו את התיק לשמיעה מחודשת כאשר האדם מיוצג. על-כן מן הראוי שסוגיית הייצוג תוכרע בתחילת ההליך.