8 וחצי שנות מאסר לשודד קשישות סדרתי

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 106 חודשי מאסר בפועל ושנתיים על תנאי, על ריאד בליה שהורשע על-פי הודאתו, במסגרת עסקת טיעון, ב-8 מעשי שוד של נשים מבוגרות, וניסיון שוד אחד. השופט חאלד כבוב כתב בגזר הדין כי בליה עצמו הגדיר היטב את מעשיו כאשר אמר כי הוא עצמו לא האמין שעשה "מעשים כה שפלים ובזויים".

השופט כבוב ציין כי בליה הודה בשרשרת ארוכה של מעשים כאלה. בדרך כלל נהג ביוזמתו להתקרב לקשישה בודדה, לבקש את עזרתה, ולאחר שהתלוותה אליו למקום מבודד, תלש מצווארה את שרשרת הזהב שלה, ומידיה את צמידי הזהב. אם התנגדה, לא היסס להשתמש באלימות כלפיה. באחת הפעמים, עקב אחרי אשה בת 80 עד לבית מגוריה, ודרש ממנה את צמידיה. כאשר התנגדה, הפיל אותה על הארץ וגרם לה שבר באגן וחבלות ביד ובכתף.

השופט כתב כי אלמלא היה מדובר בעסקת טיעון היה ראוי להטיל על בליה מספר דו ספרתי של שנות מאסר, אולי אפילו ברף העליון של העונש שקובע החוק. כל זאת, בשים לב למספר הרב של העבירות שעבר, לעבודה שיש לו הרשעות רבות קודמות, לכך שלא למד לקח ממשפטיו הקודמים ומעונשי המאסר שהוטלו עליו, וגם לא מעונשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו, ובעיקר לנוכח העובדה שהוא חזר פעם אחר פעם על מעשיו וניצל את חולשתן של נשים קשישות, תקף אותן ושדד את רכושן.

שדד גם נהגי מוניות

מתברר כי בשנת 2004 נידון בליה ל-22 חודשי מאסר בפועל על שורה ארוכה של עבירות מרמה. הוא נהג להזעיק מוניות בנימוק שבני משפחתו מאושפזים בבית חולים, לשלם להם בכסף ירדני בנימוק שאין לו כסף ישראלי, לגנוב את כספם ולהימלט. כמו כן הורשע ב-11 עבירות של רכוש ואלימות בכמה בתי משפט.

השופט כבוב דחה את טענתו של בליה כי יש להקל עמו משום שהוא מתמכר לסמים קשים. השופט כתב כי זו אינה יכולה להיות נסיבה מקילה. בליה תיאר בטיעוניו לעונש גם את נסיבות חייו הקשות. אמו נרצחה לנגד עיניו, ואביו הושפל בידי בני כפרו, ובני משפחתו נידו אותו, משום ששיתף פעולה עם כוחות הביטחון.

עם זאת, מצא השופט לנכון שלא לחרוג מעסקת הטיעון משום שלמרות שהנשים הקשישות שהותקפו התלוננו על הטראומה שנגרמה להן, לא התנגדה אף אחת מהן לעסקת הטיעון.