השופט פסק: עורכת הדין לא אמרה אמת

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קבע כי עורכת דין עשתה הסכם עם סוכן ביטוח שעל פיו ישלח אליה לקוחות תמורת תשלום לכל תיק וכן חלק משכר הטרחה שלה, בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין. השופט מנחם קליין קיבל את טענת סוכן הביטוח כי עורכת הדין הפרה את להסכם, והורה להעביר את פסק דין ללשכת עורכי הדין כדי תשקול צעדים משמעתיים נגד עורכת הדין.

בפסק הדין כתב השופט קליין כי בשניים אחרונות מתרבה והולך מספר עורכי הדין שאינם מקפידים על כללי האתיקה. לדעתו מצב זה נובע מריבוי מספרם של עורכי הדין , התחרות הקשה ביניהם וירידת שכר הטרחה. השופט הדגיש כי אין לקבל את הטענה שעורכי הדין נאלצים לבחור בדרך זו בגלל בעיות הפרנסה והצורך ב"קיום בכבוד", שכן "האמון שרוחש הציבור למערכת המשפט, נגזר ישירו מרמת התנהגותם ודרכי פעילותם של עורכי הדין.

סוכן הביטוח, אבי ווקרט, טען בתביעתו כי עשה הסכם בשנת 2005 עם עו"ד חגית כוכבי, ועל פיו כל אחד מהם יפנה לקוחות לאחר. ווקרט ישלח אליה מבוטחים שנפגעו בתאונות דרכים ונזקקו לייעוץ משפטי ועורכת הדין תשלח אליו מבוטחים פוטנציאליים. אבל לדברי ווקרט, לא שלחה אליו עורכת הדין לקוחות, ועל כן עשה איתה הסכם אחר. היא תשלם לו 100 שקל על כל לקוח וכן שליש משכר הטרחה שלה. אבל לדבריו, לא עמדה עורכת הדין גם בהסכם זה, ועל כן הגיש נגדה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות על סך 17,800 שקל.

הקלטת הכריעה

עו"ד כוכבי התכחשה בכתב ההגנה שלה לטענותיו של סוכן הביטוח מכל וכל. היא טענה כי ווקרט הציע להפנות אליה לקוחות בלא כל תמורה מצידה ובלא כל התחייבות שלה, והדגישה כי אין כל הסכם ביניהם. כוכבי סברה כי ווקרט העלה את הצעתו משום שנשבה בקסמה והיה מעוניין לפלרטט איתה, וכי החליט להגיש את תביעה לאחר שסירבה להיענות לחיזוריו. בכתב ההגנה הדגישה כי כללי לשכת עורכי הדין אוסרים על עורך דין לחלק את שכר טירחתו עם לקוח.

במשפט הציג ווקרט הקלטה של השיחה ביניהם. אבל עורכת הדין טענה כי מהתמליל עולה בבירור כי לא הייתה גמירות דעת או הסכמה ביניהם, ומכאן שלא היה כל חוזה. היא גם טענה כי הקלטת אינה קבילה משום שאינה מתוארכת. לעומתה, הצביע סוכן הביטוח על הסתירה בין דבריה בכתב ההגנה כי מעולם לא הציעה לו שכר טירחה, לבין דבריה בקלטת.

לא היה "חיזור גורלי"

השופט קליין פסק כי ווקרט אכן הוכיח כי היה הסכם. לעומת זאת, לא הוכיחה כוכבי כי הוא חיזר אחריה. "אין ספק שהנתבעת היא אשה מרשימה בהופעתה החיצונית, ואולי בתקופת התנ"ך יכלה להיו בעצמה "יפת תואר", אך אין בכך בכדי להגיע למסקנה שהתובע ניסה לחזר אחריה "חיזור גורלי" מסוג זה", כתב השופט.

השופט קבע כי מהקלטת עולה כי סוכם ביניהם על תשלום של 100 שקל הוצאות על כל תיק. "צר לי על כך שהנתבעת לא כתבה אמת בכתב הגנתה", כתב השופט.

לעניין הפיצוי המגיע לווקרט, כתב השופט כי סוכן הביטוח הצליח להוכיח שהעביר לעורכת הדין 21 תיקי לקוחות, אך לא הוכיח מה סכום הפיצויים שהם קיבלו או מה שכר הטירחה שקיבלה עורכת הדין, אם בכלל בעד כל תיק. לפיכך מגיע לו רק סכום של 100 שקל על כל אחד מהתיקים.