המדינה לבג"צ: אל תתערבו בנושא המיגון

המדינה דורשת מבג"צ (יום ב', 10.12.07) לדחות עתירה למיגון בתים פרטיים בשדרות. מדובר בעתירה בה נדרשת המדינה לממן או להשתתף במיגונם של כ-800 בתים צמודי קרקע בשדרות. בתשובה נטען כי מדובר בנושא מדיני הנתון לשיקול הדעת של הממשלה.

המדינה הגישה תגובה מקדמית לעתירה להורות לה לממן מיגון לבתים פרטיים בשדרות. בתגובה טוענת המדינה כי היענות בג"צ למבוקש "משמעה כניסה לתוך סוגיה מובהקת של מדיניות בתחומי הביטחון והקצאת מקורות ציבוריים המסורה להכרעת הרשות המבצעת והמחוקקת, ואינה ענין להכרעה שיפוטית". עוד טוענת המדינה כי בפני בית המשפט "מצויה תמונה חלקית ביותר, הן של האיומים הביטחוניים והן של הצרכים התקציביים העצומים וממילא של האילוצים התקציביים מהם נגזרים סדרי העדיפויות, המסקנה הינה כי לא בכדי נושא זה אינו מסוג הנושאים המתאימים והראויים לבחינת בג"צ ולהתערבותו".

"מעבר להיבט התקציבי של סדרי עדיפויות וצרכים, שאלה הקשורה בטבורה לעניין היא עצם קביעת מדיניות הביטחון, לרבות מדיניות המיגון, שלא ניתן לנתקה ממכלול שאלות מדיניות הביטחון של מדינת ישראל, שאלות שככלל אין בית המשפט נדרש להן".

המדינה כולה מותקפת

לטענת המדינה, למערכה שבה מצויה ישראל מזה 7 שנים פנים רבות והיא מתאפיינת ב"פיגועי טרור, חרמות אקדמיים, ביקורת בינלאומית ופנימית על מדיניותה הביטחונית,ועוד". עתירה זו בנוגע למיגון, עניינה "מתקפות טילים חוזרות ונשנות חדשות לבקרים על העיר שדרות ועל ישובים נוספים המצויים סביב לרצועת עזה", אך מתקפה זו אינה אלא "פן נוסף אם כי לבטח חמור וחריף במיוחד של מערכה זו...אין זו שדרות בלבד שמותקפת אלא מדינת ישראל. המדובר במתקפות יזומות מתוכננות ומכוונות המהוות חלק ממלחמת התשה המתמשכת בין מדינת ישראל לבין ארגוני הטרור. איתרע גורלם של העותרים והם המתגוררים בקו החזית של מאבק מתמשך זה".

עמדת הממשלה היא כי המענה לפעולות נגד העורף האזרחי אינו מצטמצם לשאלת המיגון אלא "לכושר העמידה" של תושבי אזורי עימות מול האיום הנשקף להם. "כושר עמידה זה - הוא ולא המיגון הוא מושג המפתח שעל פיו צריכה להיבחן הסוגיה...מיגון אינו אלא מרכיב אפשרי אחד בלבד ולא מחוייב המציאות, בכלל היערכות העורף בכל אזורי המדינה החשופים לפגיעה, ובכלל ההיערכות הביטחונית של מדינת ישראל מול תרחישי איום שונים בכל החזיתות".

חסינות מפני התערבות בג"צ

קיים מגוון של דרכים לחזק את כושר העמידה ולהתמודד עם מציאות מורכבת של טרור פלשתיני, טוענת המדינה. מדובר במיגון, סיכול ירי בדרך התקפית או בצורת יירוט הגנתי ו"כלה בקיום מו"מ מול הפלשתינים", אלה "מקימים תחולה של מערכת נורמות משפטיות שונה. כל אחת מדרכי פעולה אלה עשויה להיות סבירה כשלעצמה...דוקא ריבוי אפשרויות הפעולה הסבירות מעידים כאלף עדים על כך שמדובר בהחלטה שצריכה להתקבל על-ידי הרשויות הנבחרות במשטר דמוקרטי, ושמרחב התמרון הנתון להן רחב מאד וכולל בתוכו גם החלטה אפשרית שלא למגן בתי תושבים. גם החלטה כאמור אם וכאשר תתקבל אמורה להיות חסינה מפני התערבות בית המשפט".

המדינה טוענת עוד כי למעשה לא היא אחראית למיגון בתים פרטיים בשדרות שכן חוק הג"א החל על העותרים קובע כי "החובה להקמתם של מקלטים בבתים פרטיים ובמפעלים כהגדרת בחוק הג"א מוטלת לפתחם של בעלי המבנים...ולא לפתחה של המדינה".

העתירה מוקדמת מידי

עוד בתגובה, מדובר בעתירה שעיתויה מוקדם מידי שכן "ראש הממשלה הנחה את הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה השונים לבחון מתווה מוצע במטרה לחזק את כושר העמידה של תושבי אזורי העימות בשדרות ועוטף עזה ובכלל זה את אפשרויות המיגון השונות על השלכותיהן המגוונות".

"בסופו של יום עניינה של עתירה זו היה ונותר ענין שבמדיניות שבתוככי שיקול דעת הרחב מאד של הממשלה כרשות המבצעת הבכירה, שלה ולא של בית המשפט זה בכל הכבוד", נטען בתגובתה המקדמית של המדינה.