ההשקעה בתשתיות במשק בשנת 2001 הסתכמה בכ-15 מיליארדי ש"ח, כ-3.3% מהתוצר. כך מדווח (יום ד', 13.11.02) בנק ישראל. על-פי נתוני הבנק, כרבע מתוך השקעות אלה תקצבה הממשלה, והיתר מתבצעות במסגרות חוץ-תקציביות.
התשתיות בנויות מפרויקטים גדולים מאוד, בדרך כלל, שמשרתים את כלל הפעילות המשקית והפנאי, והן מטביעות חותם על דמות המדינה ואיכות החיים בה לאורך זמן. הן כוללות את הכבישים והרכבות, נמלי הים והאוויר, מפעלי החשמל, המים והביוב.
מנתונים שנותחו במחלקת המחקר בבנק ישראל עולה, כי ההשקעות בתחבורה גדלו בשנתיים האחרונות, הן אלה שמומנו בידי המדינה והן שמומנו בידי גופים אחרים -- רשויות שאינן ניזונות מתקציבה והסקטור הפרטי. על פי תקציב המדינה המתוכנן ל-2003 תמשיך ההשקעה הממשלתית בתחבורה לגדול בקצב הקרוב לזה של
2002.
בבנק רואים בחיוב את האצת הגידול של ההשקעה בתחבורה הציבורית, שמתמקדת ברכבות וברכבות הקלות. אך מורגשת האטה בגידול הצפוי, בסך הכל ההשקעה בתחבורה, עקב ההאטה בגידול ההשקעה החוץ תקציבית. משקלה של זו היה רב בשנים האחרונות, למעלה ממחצית ההשקעה התקציבית .
ממחלקת המחקר נמסר, כי את הגידול המרשים שהיה בהשקעה בתשתית, בשנים האחרונות, צריך להעריך על רקע מצבה של התשתית. מדדים שונים מלמדים שעתירות הכבישים בישראל נמוכה ביותר, יחסית למדינות אירופה - בישראל 0.05 אחוזים משטח המדינה הם כבישים בעוד הממוצע באירופה הוא 0.58 (פי 11.5), לאחר שבמשך שנים רבות השקיעה המדינה מעט מאוד בתשתית התחבורה. גם רשת הרכבות בישראל קטנה בהרבה מהממוצע האירופי.
כתוצאה מכך גבוה מאוד העומס בכבישי ישראל, בהשוואה בין לאומית - פי 3 מהממוצע באירופה, חרף הרמה הנמוכה יחסית של המינוע. גידולה של ההשקעה בתשתיות התחבורה, שהגיעה ב-2001 ל-1.4% מהתוצר - אמור לפעול לסגירה של הגירעון שנצבר, אך גם בהשקעות הנוכחיות יעברו שנים רבות עד שיסגר הגירעון הגדול.
בנוסף לגירעון הגדול בתשתית התחבורה, מציין בנק ישראל את הגירעון הגדול בהון המים. מדובר בתוצאה של שילוב סבסוד המים לסקטורים מסוימים, עם העדר פיתוח שיגדיל את ההיצע שלהם, שיספק את הכמות המבוקשת. בולטת מאוד העובדה, שניצול תקציבי ההשקעה הממשלתיים במפעלי המים והביוב הוא חלקי מאד, ועמד ב-2001 על כ-51 אחוזים בלבד. זאת לעומת כ-92 אחוזי ניצול בתקציב הכבישים והרכבות. כמו כן קיימת בעיה בחוסר רזרבת כושר הייצור של החשמל.
בבנק אמרו היום, כי הממשלה החלה בשנים האחרונות בשיתוף הסקטור הפרטי בהשקעה בתשתית התחבורה. הסקטור הפרטי יכול לבצע את ההשקעה בתשתיות (ולעיתים אף להשתתף בתכנונה) בצורה חדשנית, גמישה, יעילה ומהירה.
הרבה יותר מהסקטור הציבורי, והדברים אמורים גם בתחזוקה, בניהול ובאספקת השירות של הפרוייקט המוגמר. בהשוואה בין מימון ההשקעות בתשתית על-ידי הסקטור הממשלתי לבין המימון בידי הסקטור הפרטי יש שתי פנים: מצד אחד המימון הפרטי יקר יותר מהממשלתי, עקב עלויות גיוס גבוהות יותר. מצד שני גם במימון בידי הממשלה יש בעיה, משום שההוצאה הממשלתית ממומנת על-ידי מסים; גם אם הממשלה נוטלת הלוואות למימון ההשקעה, החזרן בעתיד ידרוש הטלת מס. הטלת המסים מעוותת את החלטות התצרוכת ואת הקצאת גורמי הייצור במשק, ובכך היא פוגעת ביעילות הכלכלית. ראוי לציין כי בחינת כדאיותו של שיתוף הסקטור הפרטי יכולה להיות לקויה, אם התמיכה של הממשלה במיזמים מחוץ-לתקציב (דוגמת הענקת קרקע, או וויתור על תשלום דמי זיכיון) אינה שקופה. ראוי להימנע משיתוף הסקטור הפרטי אם המניע העיקרי לו הוא הרצון לעקוף את תקציב הממשלה. ראוי להגביר את שיתוף הסקטור הפרטי בהתפלת מים ויצור חשמל משום שאין יתרון ליצורם בידי חברות ממשלתיות.
במחלקת המחקר מציינים, כי חשוב להגביר את התחרות בענפי התשתית, דוגמת הוצאת קווים של התחבורה הציבורית מידי המונופולים הוותיקים, וכן בתחומים של נמלי הים, חברות התעופה, החברות המספקות שירותים לחברות התעופה ועוד. כן ראוי לקדם את ההפרטה של חברות תשתית ממשלתיות, משום שלממשלה אין יתרון בניהול חברות כלכליות על פני המגזר הפרטי. כזכור, הממשלה החליטה על כך, אך ההפרטות מתקדמות בעצלתיים – ראו, למשל, הפרטת בזק.
בבנק אומרים, כי תכנון קפדני של פיתוח התשתיות הוא חשוב ביותר כדי להביא לאופטימום את שימושי הקרקע למינם כדי לבחור בפתרונות ההשקעה הטובים יותר לצרכים השונים. חשוב לתכנן את השקעה בדרך בה שהממשלה תקבע את היקף ההשקעה הכולל שהיא מוצאת כראוי ואפשרי לאופק רב שנתי מסוים, ואת התוואי השנתי שלהן. בתוך זה עליה לקבוע גם את מידת שיתופו של הסקטור הפרטי בהקמת התשתיות. התכנון צריך להעשות לזמן ארוך, בין השאר משום שעוברות שנים רבות בין ההחלטה לפתור מחסור בתשתיות (דוגמת צפיפות בכביש, או העדר רזרבה בייצור חשמל) באמצעות פרויקט מסוים (דוגמת סלילתו של כביש או הקמתה של תחנת כח), עד השלמת הפרויקט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה