יו"ר ועדת חוקה: הדמוקרטיה הישראלית קורסת

במפגש השתתפו ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, דליה דורנר, שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות, ח"כ פרופסור אבישי ברוורמן, ופרופסור ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי.

"אכן, הדמוקרטיה הישראלית קורסת". כך אמר ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר ועדת החוקה בכנסת, בבימה לעניינים מדיניים וחברתיים של אגודת ידידי האוניברסיטה הפתוחה, שדנה בשאלה האם הדמוקרטיה הישראלית קורסת.

פרופ' בן ששון ציין כי במדד הדמוקרטיה חלה בשנה האחרונה ירידה משמעותית בהערכה כלפי ראש הממשלה, הנשיא, הכנסת, בית המשפט העליון, צה"ל ומשטרת ישראל. הגוף היחיד שעלה בשנה האחרונה במדד הדמוקרטיה הייתה התקשורת. "המשמעות היא שאיננו מאמינים למערכת שאנו בוחרים בה", אמר. הוא ציין כי בחודשים האחרונים יש התנגשות בין המדינה לבית המשפט, כשכל צד אינו בוחל בצעדים נגד האחר. "חורבן הבית השלישי הוא שילוב חוסר בבגרות היסטורית בדמוקרטיה, חוסר אמון במוסדות, וחוסר נכונות להבין את הזולת במאבק על עקרונות", אמר פרופ' בן ששון.

ברוורמן: הפוטנציאל במדינת תל אביב

ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן ממפלגת העבודה אמר כי הבעיה המרכזית היא איך עושים שינוי בישראל. "המאבק בעשר השנים הבאות הוא על שיווי משקל. אנחנו 5.5 מיליון יהודים בתוך מרחב של מיליארד מוסלמים - ואנחנו עם נע ונד, במיוחד אותם 10 האחוזים המוכשרים ביותר שהעולם רוצה אותם. אין לנו תל"ג של סינגפור, והמדינה ענייה, אי-שוויונית, עם מעמד ושכר נמוך ביותר של מורים, משטרה חלשה וענייה. הפוטנציאל הישראלי קיים במדינת תל-אביב ובחו"ל. יש פה פלונטר תחיקתי וסיבוך. הממשל הישראלי לא מתפקד", אמר ברוורמן.

בנושא הדמוקרטיה, אמר ח"כ ברוורמן כי קשה לשלוט בישראל, מאחר שאין ליבה שיכולה לקבל החלטות בצורה מושכלת, וגם הדיון הציבורי שטחי. "בכנסת מצביעים כמו מריונטות, בעיקר בוועדות. הכנסת אינה מקום לדיונים, והיא ריקה בדיונים. הדיונים מתקיימים היום בכנס הרצליה וכנס קיסריה. בוועידת ישראל לעסקים אין דיונים אידיאולוגיים - איבדנו את זכות הדיון", אמר ח"כ פרופ' ברוורמן.

פרופ' סופר: רוצה מדינה נוסח סינגפור

פרופ' ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה וראש מרכז המחקר במכללה לביטחון לאומי, אמר כי הדמוקרטיה בישראל קרסה מזמן, וכרגע אנחנו באנרכיה, כאשר אירופה נמצאת היום במצב דומה לנו של פלישת מהגרים.

"מאז המוביל הארצי לא היה מפעל לאומי בישראל, ואם יש יוזמה היא נבלעת בבג"צים. אנחנו עולם שלישי בתחום תכנון ותשתיות", אמר פרופ' סופר. "צריך להפוך את ישראל למדינת עולם ראשון. אנחנו משחקים בבית משפט הולנדי ובנהלים אירופיים שאינם רלבנטיים למזרח התיכון". פרופ' סופר אמר כי הוא תומך במשטר נשיאותי או בהכרזה על משטר חירום לחמש שנים, כדי לטפל בבעיות הבדואים, אכיפת חוק ותשתיות לאומיות. "זה יציל אותנו. שיהיה חוק להרחבת הרכבת וחוק להתפלה, בלא אפשרות שבג"צ יעצור וימנע הכול. אני רוצה מודל סינגפורי לחמש שנים", אמר פרופ' סופר. הוא ציין כי השנה עזבו את ישראל 11,000 צעירים, ולדבריו זו רק ההתחלה. "אם מורה מקבל משכורת של מלצר בלי טיפים, זה אומר שהחלטנו להתאבד. למה אין רכבת מהירה שתוביל ב- 20 דקות מבאר שבע לתל-אביב?". ועוד אמר: "מבירנית עד רצועת עזה יש רצף פלשתיני, ובמרכז הארץ יושבים 2.5 מיליון אנשים, שותים קפה ולא מבינים מה קורה. אני בא מהשטח, והוא מפחיד אותי".

דורנר: פוחדת מהמדינה שמציע פרופ' סופר

דליה דורנר, שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות, אמרה כי הדמוקרטיה עם קום המדינה הייתה שונה והמשפט היה שונה מכפי שהם היום. הייתה התפתחות, גם בבימ"ש העליון, ציינה.

"בשנותיה הראשונות של המדינה הדמוקרטיה הייתה פורמלית בלבד, אך החיים לא היו דמוקרטיים", אמרה השופטת דורנר. "התקשורת הייתה מפלגתית ותעמולתית, קול ישראל היה מחלקה במשרד ראש הממשלה. היום אנחנו חיים במדינה עם דמוקרטיה הרבה יותר משוכללת, והתקשורת אולי צהובה אך מתקדמת".

השופטת דורנר אמרה כי לא מפחיד אותה אובדן האמון במדד הדמוקרטיה, מאחר שדעת קהל חולפת ומשתנה, אך היא מפחדת מהמדינה שמציע פרופ' סופר, כי היא לא דמוקרטית. "דמוקרטיה זה לא רק שלטון הרוב, אלא גם זכויות הפרט", ציינה השופטת דורנר. "אני חוששת מחזרה לאחור לדמוקרטיה פורמלית נוסח ימי בן גוריון, בה אין הגנה על זכויות הפרט.

בנושא המאבק נגד ביהמ"ש העליון, אמרה דורנר: "הבעיה הניצבת היא של הציבור - האם נהיה מוגנים ונוכל לקבל סעד נגד השלטון. אני מודאגת מאוד, כי המשפט בימי בן-גוריון לא הגן על זכויות מיעוטים, דבר שהנחיל ביהמ"ש העליון בהמשך. הפנייה השכיחה לבג"צ אמנם מפריעה לשלטון, אך היא ראויה".