התלמידה לא השתתפה בקורס ולא תחוייב בעלות מלאה

בטי עזרא בעלת מכון "ניו אייג'" תבעה את ליטל ביטון בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות בבקשה שתשלם לה סך של 4,360 שקל לאחר שנרשמה לקורס הילינג אך לא השתתפה בו. לדברי עזרא, ביטון חתמה על טופס מחייב בו צוין שתלמיד שיבטל את השתתפותו לא יקבל את כספו בחזרה וכסף יוחזר רק אם קורס לא נפתח. כמו כן שתלמיד שיבטל השתתפות לאחר שיעור ראשון יהיה זכאי לבחור קורס אחר.

"היה ברור לנתבעת שההרשמה מהווה התחייבות לשלם את הסכום הנקוב בטופס ההרשמה והיא הייתה מנויה כאחת הסטודנטיות הרשומות. מאחר ובחרה שלא ללמוד בקורס עליה לשלם את כל הסכום הנקוב בטופס קרי, 4,360 שקל. זו לא הפעם הראשונה שהנתבעת נרשמת אצלי לקורסים והיא ידעה יפה מאוד שהרשמה שכזו מהווה סוף פסוק מבחינת ההתחייבות שהיא לוקחת על עצמה". עזרא הוסיפה שלקראת פתיחת הקורס ניסתה ליצור קשר עם ביטון וצלצלה אליה פעמים רבות אך לא זכתה למענה ולא גבתה מקדמה כי לא ידעה מתי יפתח הקורס.

בכתב ההגנה השיבה ביטון שלא למדה אצל עזרא ולו שיעור אחד ואף לא שילמה סכום כלשהו עבור הקורס ומכאן שאין לחייבה. כמו כן שהטופס ההרשמה עליו חתמה אינו מחייב וביטא רק את רצונה ללמוד הילינג. "כשרציתי ללמוד בקורס אחר שילמתי 10% מקדמה על החשבון וסיימתי אותו. כאן לא שילמתי דבר ואין לחייב אותי לשלם סכום כלשהו". כמו כן שלא ידעה על פתיחת הקורס והתובעת לא צלצלה אליה ולא שלחה מכתב רשום אודות פתיחת הקורס.

בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי פסק השופט ערן נווה: "זה לא נראה לי סביר והגיוני לחייב את הנתבעת בסכום של 4,360 שקל על קורס הילינג שלא השתתפה בו ולא קיבלה כל תמורה בגינו". השופט התחבט אם יש לראות בטופס ההרשמה טופס תמים לרישום פרטים או טופס מחייב. "בעניין זה יש לתת אמון בתובעת כי הרישום היתה לו משמעות ומרגע שנרשמה הנתבעת יצאה התובעת בכלל הכרה ומסקנה כי הנתבעת למעשה תלמד בקורס על חשבון תלמיד אחר בעליל. ואולם מרגע שהתובעת מגלה שהנתבעת אינה משתפת פעולה, היתה חובה עליה, במסגרת חובות הקטנת הנזק, שלא 'לבנות' על התובעת ולנסות ולהכניס סטודנט אחר ולכן הניסיון לבוא ולטעון שמגיע לה 4,360 שקל אינו סביר ואינו עומד במבחן המציאות".

השופט פסק שיש לחייב את הנתבעת לשלם לנתבעת 10% מעלות הקורס כפי שהיה בקורס הקודם והיא חויבה לשלם 436 שקל בתוספת 300 שקל הוצאות משפט.