החוטפים אינם שבויי מלחמה

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה (יום ג', 4.12.07) בקשתם של לוחמי חיזבאללה, בהם אחד מחוטפי החיילים רגב וגולדווסר, לקבל מעמד שבויי מלחמה. השופטים, מנחם בן דוד, בנימין ארבל ואברהם אברהם קבעו כי החיזבאללה אינו עומד בקריטריונים להכרה בלוחמיו כשבויי מלחמה על-פי אמנת ג'נבה השלישית שכן הוא אינו חלק מהכוחות המזויינים של לבנון, ואף הוכרז כבלתי חוקי על-ידי מועצת הביטחון. מדובר לדברי השופט בנימן ארבל ב"ארגון טרור המשמש כזרועו הארוכה של הממשל האירני".

השלושה לדברי בית המשפט אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה ואינם חוסים "תחת צילה של הגנת אמנת ג'נבה השלישית", הקובעת מי זכאי למעמד של שבויי מלחמה.

סלימאן חוסיין השתתף בחטיפה

החלטת בית המשפט מתייחסת לשלושה לוחמי חיזבאללה שנתפסו במלחמת לבנון השניה, מוחמד סרור, סלימאן חוסיין ומאהר כוראני. בהחלטה ציין השופט בנימין ארבל כי סלימאן חוסיין השתתף באירוע חטיפת החיילים אודי גולדווסר ואלדד רגב. "חוסיין היה מצויד יחד עם יתר אנשי חולייתו בתול"ר מסוג 9 B כאשר משימתו היתה להשמיד כל כוח ישראלי שינסה לסייע בחילוץ חיילי צה"ל אשר ייחטפו. ואכן בבוקרו של אותו יום הותקף במקום סיור של צה"ל. חיילי החיזבאללה שהיו במקום גרמו מיידית למותם של שלושה חיילים וחטפו את שני חיילי צה"ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב. בקרבות שהתפתחו לאחר מכן נהרגו עוד 5 חיילי צה"ל. כן נפצעו קשה מספר חיילים. אירוע זה הביא לפתיחת אירועי הלחימה".

השופט כתב עוד כי סלימאן "מואשם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, רצח (8 מקרים) חטיפה לשם רצח או סחיטה, עבירות בנשק ועבירות נוספות. בהמשך פעולות הלחימה הוצב סלימאן בכפר עייטה א-שעב. שם ארב כשהוא חמוש באמצעי לחימה שונים לכוחות צה"ל ונלכד על-ידי צה"ל ב-4.8.2006".

לא רצחו כי נלכדו

בהחלטה התייחסו השופטים בין היתר לטענתם שניים מהלוחמים, סרור וסלימאן נגד האשמתם בעבירות של ניסיון לרצח. "אנו סבורים כי נסיבות לכידתם של השניים מעידים לכאורה על מעשה הכנה לביצוע מעשה הרצח ותחילת הוצאתו של מעשה ההכנה מן הכוח אל הפועל. עצם הכנת המארב, תוך הצטיידות בנשק קטלני ומשוכלל עשוי להתפס כשלב בביצוע העבירה המושלמת ביצועה של העבירה המושלמת סוכל רק מחמת העובדה כי הם נלכדו בכף על-ידי כוח צה"ל."

עוד נדחתה טענת המחבל השלישי, מאהר כורני, לפיה אין לבית המשפט סמכות שיפוטית לגביו. השופטים הדגישו כי כורני השתתף בנובמבר 2005 בתקיפה על הכפר עאג'ר וכי הוא היה מצוייד בטיל נ.ט. אשר נועד לפגוע בכלי טיס ישראלי שיטוס באזור "על כן יש לראות בו כמי שנטל חלק פעיל כשותף לדבר העבירות אשר נעברו בתוך תחום מדינה ותחום שיפוטו של בית משפט זה".

"מורת רוח" כלפי הסניגורית

בסיכום מתחו השופטים ביקורת קשה על באת כוחם של שניים מהערבים, סלימאן וכורני, עו"ד בן נתן. "עלינו להביע מורת רוחנו ביחס לפנייתה של הסניגורית בן נתן המייצגת את סלימאן וכורני, אל השופטים והאזהרה ששיגרה אליהם באשר לחובתם לדון את הנאשמים, כאילו הם חברי בית משפט שמקום מושבו 'על האולימפוס' ולא בנצרת", כתב השופט ארבל, "באשר הערות אלה, התופסות פרק נכבד מסיכומי הסניגורית, מוטב היה אלמלא נאמרו. בית משפט זה יושב בתוך מדינת ישראל ודן על-פי חוקיה. בית המשפט מסוגל לנתק עצמו מכל דעות קדומות, כאשר אין עליו אלא מוראו של הדין וכללי הדיון ההוגן גם ללא הערותיה של הסניגורית, הבאה ללמדנו פרק בהלכות שפיטה".

ביקורת על בן נתן מתח גם נשיא בית המשפט המחוזי מנחם בן דוד. "לא אוכל לסיים חוות דעתי מבלי להתייחס לדבריה של עו"ד בן נתן לסיכומיה בפרק שהיא מכתירה אותו בכותרת 'תפקיד בית המשפט'. בית המשפט לא נזקק לעזרתה ולחוות דעת של בן נתן באשר לתפקידו של בית המשפט ולעיקרון אי התלות שבו הוא מחוייב. ה'אזהרה' ששיגרה לעבר בית המשפט, מפני 'נטייתו הטבעית' ללכת אחר חוות הדעת שהובאה מטעם התביעה וצה"ל, מהולה ביותר משמץ של יהירות והתנשאות שאין לה כלל בסיס ואחיזה במציאות מה עוד ובסופו של יום ימצא הקורא שההכרעה בנקודה החשובה התבססה לא מעט דווקא על עדותו של המומחה מטעם ההגנה במהלך המשפט. בית המשפט מכיר את חובת אי התלות שמוטלת עליו על-פי הדין וגם על-פי צו מצפונו, וכבדרך אגב יצוין כי זוכרים חבריו גם את הצהרת האמונים שמסרו בעת השבעתם שפותחת במילים: 'אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל....'".

מותר לקצין להיות פטריוט

השופט הוסיף כי "למען הסדר הטוב ומכיוון שעו"ד בן-נתן ראתה לנכון להזכיר, את אמירתו של בית המשפט, כי העד מטעם המדינה אלוף משנה 'רוט', הוא פטריוט ולרמוז כאילו בית המשפט נוטה כאן פנים, יש להעמיד דברים על מכונם ודיוקם ולשבץ הדברים שנאמרו בקונטקסט הנכון. ומעשה שהיה כך היה: במהלך חקירתו הנגדית של העד, היפנתה אליו הפרקליטה שאלה שנגעה לעובדה כי הוא כתב בחוות דעתו, כי את יציאת צה"ל מלבנון הציג (החיזבאללה) כ'נצחון' על ישראל. ברי שהעובדה שהעד שם המילה 'נצחון' בין מרכאות כפולות, מלמדת על כך שהוא אינו שותף להערכתו של החיזבאללה את תוצאות המלחמה. הפרקליטה ראתה לנכון לשאול את העד גבי הערכתו הוא את תוצאות המלחמה. לא רק ששאלה זו, שנוגעת להערכת תוצאות המלחמה, אינה שייכת כלל לחזית המחלוקת שבין בעלי הדין, אלא שהשואלת ליוותה את הצגת השאלה לעד בנימה צינית וקנטרנית כלפיו ותוך הבעת תמיהה הכיצד אין הוא שותף להשקפת חיזבאללה. על כך ורק על כך, אמר בית המשפט כי מותר לקצין צה"ל להיות פטריוט ישראלי. זהו ההקשר הנכון בו נאמרו הדברים ותו לא".

כאמור בית המשפט דחה את טענת הערבים להכיר בהם כשבויי מלחמה והורה לדיון בכתבי האישום נגדם לגופם.