כיפת הזהב

אין כמו הרצליה פיתוח בשעות הערב. כשבנייני המשרדים מתחילים להתרוקן מיושביהם נראה ששלווה מסוימת יורדת על המתחם התזזיתי וניתן ליהנות בשקט מהמבחר הקולינרי המרשים שיש לעיר להציע. אחרי שפגישתי הקודמת עם הילה היתה די מאכזבת, קבעתי איתה, בחשש מה, להיפגש לארוחת ערב ב"ימאקה".

שתינו היינו אחרי יום ארוך ומעייף והגענו מאד, אבל מאד רעבות ובהעדר בדיקת רקע הולמת, הפרטים היחידים שהיו ידועים לנו, היו שמצפה לנו ערב מעניין במסעדת פיוז'ן כשרה. הצירוף נשמע מעט כאוקסימורון, אך מסתבר שלא בהכרח. שאבנו עידוד מכך שעל התפריט ניצח השף עידו שפירא (מקייטרינג "קטלית"), הידוע גם בכך שבישל לסלבס כמו מדונה וביורק. אני לא בררנית, מה שמדונה בוחרת, נשמע טוב גם בשבילי.

התפריט מציע מנות מכל רחבי הגלובוס ולא בוחל בשילוב אלמנטים מהמטבח המקסיקני, לצד מנות אסיאתיות. אנחנו פצחנו בצ'ימיצ'נגה (32 שקל), שכללה שתי טורטיות פריכות ממולאות בחזה עוף ופלפלים ומוגשות בתוספת סלט קטן ומושקע ומנה של כנפי עוף ברוטב טריאקי (28 שקל), שגרפה תגובות חיוביות. בשל מפלס הרעב הגואה, היה ברור לשתינו שזו הולכת להיות ארוחת בשרים.

קיבלנו מנה אחת של מדליוני פילה בקר, בתוספת פירה ירקות שורש (108 שקל) ומנה אחת של סינטת קצבים, גם היא בליווי פירה (84 שקל). מי שלא ישב על הבר באותו יום, לא יאמין באיזו קלות, נגיסה אחר נגיסה, התקדמנו בחיסול נתחי הבשר. הבשר היה עשוי בדיוק במידה, יכול להיות שניתן לאזן קצת את המליחות בין הבשר לתוספות המוגשות לצידו, אבל זה לא גרע מההנאה מהמנות המשובחות.

זה לא סוד שנקודת התורפה של המטבח הכשר היא בקינוחים. יצא לי לבקר במספר מסעדות כשרות שהיו באמת נפלאות, עד לחלק האחרון והחשוב של הארוחה. בימאקה הצליחו להצטיין גם במנות האחרונות ואפילו בקפה. מנת הקוקו-פקאן (29 שקל), שמכילה, כפי שנרמז משמה, שילוב של פקאן והמון קוקוס, היתה טובה אבל פונדט השוקולד (34 שקל) היה פשוט יצירת מופת. אי אפשר היה להתעלם מצורת ההגשה המקורית של המנה. קיבלנו צלחת ועליה סיר אדום וקטן, שנראה כאילו יצא מספר ילדים על דברים טובים. בסיר נח לו פונדנט שוקולד מלא בלבה רותחת שהתפרצה למפל מתוק וחמים. אם לא די בזה, הרי שהמנה מוגשת בתוספת סורבה אנונה משובח.

ללא ספק, משהו טוב קורה למגזר הכשר של מסעדות הגורמה ומסעדת "ימאקה" היא הדוגמה המובהקת לכך. אם בעבר מסעדות כשרות הציגו רפרטואר מצומצם של המטבח היהודי ואימצו לעצמן שמות עם ניחוח גלותי, הרי שכיום גם הציבור שומר הכשרות יכול למצוא מבחר נאה של מסעדות מהשורה הראשונה. "ימאקה" שמרה אומנם על השם היהודי, אך מתברגת היטב בצמרת הכשרות.