"לא נמגן את עצמנו לדעת"

דוח מבקר בנושא העורף הגיע (יום ב', 3.12.07) לוועדה לביקורת המדינה בכנסת. ראש הממשלה שהגיע לדיון, אמר כי "מדובר בדוח חשוב ונעשתה בו עבודה ראויה על-ידי המבקר". לדברי אהוד אולמרט, "את הערותינו מסרנו בתגובתנו כי איננו מסכימים על הכל. מדובר במצב מתמשך של שנים, שהממשלה הזו פועלת לתקן כחלק מלקחי המלחמה".

"לא פעלנו ולא נפעל כדי למגן את ישראל לדעת", המשיך אולמרט. "אין לנו כוונה, יכולת או הצדקה לעשות זאת. המשמעות היא שכל משאבי המדינה יוקצו במצב כזה למיגון. צריכים להעריך מראש שיהיו מצבי קיצון שיכולתנו לתת מיגון תהיה מוגבלת. יש הלך-רוח בציבור שכך צריך לנהוג. גם כאשר שכונות בירושלים הותקפו, סברתי כי לא צריך להפריז במיגון. צריך להבין שחלק מהמקומות שמוגנו מצטערים על כך רטרואקטיבית. אני סבור שכך צריך לנהוג היום בדרום, ולזכור שגם בצפון רוב הנפגעים שהו מחוץ למקלטים הקיימים או מחוץ לבנייני המגורים".

יו"ר הוועדה, זבולון אורלב, שאל היכן עובר הגבול בנושא המיגון - האם לבית חולים צריך להיות מיגון, האם לאזרח צריך להיות ממ"ד? על כך השיב ראש הממשלה כי "הגבול עובר במידתיות ולא בהתלהמות חסרת אחריות. אם מישהו רוצה שנשקיע עשרות מיליארדי שקלים בבניית מקלטים - זה לא יהיה. אנחנו צריכים להבטיח חיים ולא לדבר על ענייני נוחות במלחמה".

לשאלת הדיון הראשון בנושא מוכנות העורף, שלא נעשה ב-12 ביולי, יום חטיפת החיילים, אמר אולמרט: "לא התייחסנו לנושא העורף רק ב-30 ביולי בישיבת הממשלה, צריך לזכור שכחצי משרי הממשלה כבר היו בסיורים בצפון ב-13 ביולי". עוד הוסיף שנושא מוכנות העורף צריך לעלות לדיון רק כאשר מדובר בהתקפה יזומה שלנו, וכאן מי שתקף היה חיזבאללה.

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס אמר בדיון: "ראוי שארגוני המתנדבים לא ימלאו את מקום הרשויות בעתות חירום". מנכ"ל משרדו, שלמה גור, מנה כשלים בנושא העורף כפי שנמצאו בדוח המבקר בנושא. הוא אמר שראוי להקים גוף אחד שירכז את פעולות העורף, ולגבש חקיקה בנושא. גור האשים כי בישיבת הממשלה שקדמה למלחמה לא הוצגו בפני השרים נתונים בדבר אי-מוכנות העורף למלחמה.

"שקלנו להורות על פינוי מחנה גאידמק מחשש לאפידמיה"

מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור, גילה: "במהלך המלחמה שקלנו להורות על סגירת מחנה גאידמק מחשש לזיהום. שוחחתי עם מנכ"ל משרד הבריאות בנושא אפידמיה במחנה. בסוף המחנה לא נסגר. הממשלה משתפת פעולה עם ארגוני המתנדבים כל עוד זה עומד בקריטריונים".

ראש הממשלה אמר כי הפינויים היזומים להתרעננות, 140 אלף במספר, נעשו על-ידי הממשלה ולא על-ידי ארגוני המתנדבים. לדבריו, "גורם אחד (גאידמק) הקים מחנה רק ל-4,000 איש".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה ציין כי מדיניות הממשלה באשר לפינוי בעת מלחמה היא רק כאשר נהרסו בתי אנשים, נפגעו אוכלוסיות רווחה מוחלשות ובמקרים נדירים של מצב לחימה מתמשך. לדבריו, לכל פינוי יש השלכות מוראליות על יכולת העמידה של הציבור.

לדברי דינור, למרות המידע על הפרצות בעורף החליטה הממשלה לצאת למלחמה. הוא אמר כי החל מ-16 בחודש נעשו יותר מ-20 דיונים בנושאי העורף בדרגי מנכ"לי משרדים ואחרים. עוד אמר שעבודת הממשלה אינה מתמצה רק בישיבותיה אלא גם בפעולות אחרות. כמו כן, הממשלה אינה מתחילה כל דיון מחדש, אלא מסתמכת על דיונים בהשתתפות גורמים מקצועיים שנעשו בעבר.

אהוד אולמרט אמר כי דחה את ההמלצה כי המשרד לביטחון פנים הוא זה שירכז את הטיפול בעורף. בנושא משק לשעת חירום, אמר ראש הממשלה: "מל"ח מיועד רק למצב שמערכות השלטון במדינה אינן מסוגלות לתת את הצרכים, ורק אז צריך לפתוח את מחסני החירום הלאומיים. במלחמה לא היה חסר מזון, היתה בעיה בהתארגנות לחלוקה. בערים שנוהלו כמו שצריך לא היתה שום בעיה. חלק ניכר מההוצאות להפעלת המתנדבים, 65 אחוז, מומן על-ידי הממשלה".

בניגוד להודעת לשכתו מיום 20 בנובמבר, ביקש אולמרט לצאת מוקדם מן הישיבה, משום שלדבריו עליו לצאת מוקדם יותר, ומאז ה-20 בנובמבר השתנו דברים".

צילום: אולמרט, אורלב ולינדנשטראוס