עדי עובדיה תבע את לקטיבי חברה לפיתוח בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה לאחר שנהג בעיר בשעות הלילה ורכבו נפגע מבור שלא סומן ובלתי אפשרי היה להבחין בו. עלות התיקון הסתכמה ב-1,218 שקל והנתבעת סירבה לפצותו. עובדיה צרף תמונות של המפגע וקבלות לתיקון הנזק.
בכתב ההגנה נטען שבמקום הוצבו שלטי אזהרה והתובע היה צריך לשים לב אליהם ולנהוג בזהירות. כמו כן שהנזק הנטען אינו יכול להיגרם מבור קטן בקוטר 60 ס"מ והתובע התרשל והאחריות רובצת לפתחו. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.
בדיון בפני השופטת אסתר נחליאלי-חיאט שהתקיים בחודש שעבר אמר נציג הנתבעת: "עבדנו בשטח שבאחריותנו ואין שום הוכחה שהתאונה קרתה. אנו עובדים תחת הנחיות של משטרת ישראל ומע"צ וכל השטח היה משולט. נהיגתו הרשלנית של התובע היא שהביאה לקרות הנזק".
בפסק הדין קיבלה השופטת את התביעה וחייבה את הנתבעת לשלם לתובע 1,218 שקל בתוספת 150 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום. "לפי התמונות שצורפו לכתב התביעה אכן היה מפגע בכביש בו ביצעה הנתבעת עבודות. מאחר שהאירוע קרה בלילה והתובע לא יכול היה לראות את המפגע, ומשלא הוצג לפני כי השילוט היה מואר, והצביע על מפגע בכביש אני קובעת כי התובע הוכיח את קיומו של המפגע והוא באחריות הנתבעת ואין לייחס לתובע רשלנות תורמת לאירוע".
השופטת הוסיפה שהאחראי על העבודות בכביש חב חובת זהירות כללית כלפי המשתמשים בכביש וחובת זהירות קונקרטית ביחס לתובע שנסע במקום כדין. "משהעיד התובע על הנזק והציג קבלה שנשא בנזק, אין לי אלא לקבל את דבריו שלא נסתרו ולשכל היותר נטען לגביו כי לא יתכן שהנזק בהקפו נגרם. טענה בעלמא כי לא יתכן שנזק זה נגרם, אינה ראויה ובוודאי אינה מספיקה כדי לסתור את דברי התובע".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה