פרידמן שוקל: יותר שופטים בעלי רקע של סנגור

שר המשפטים דניאל פרידמן אמר כי יתכן שיש להגדיל את מספר השופטים בעלי רקע של סנגורים. השר דיבר בישיבת הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין.

השר ציין כי שיעור ההרשעות הגבוה הקיים בישראל, מעורר שאלה, האם באמת ההרשעות מוצדקות. "ברור ששר לא יכול להתערב. אנו רוצים ששופטים יוכלו להבחין בין מי שהוא אשם לבין מי שיש ספק סביר לגבי אשמתו. אינני יודע איך משיגים זאת, אולם שופט הוא בן אנוש. אולי הגדלת מספר השופטים שיש להם רקע סנגוריאלי, יכולה להשפיע בעניין זה, למרות שאין שום ודאות שאדם שבא מהסנגוריה בהכרח ישפוט בהתאם. היו שופטים שייצגו עבריינים, ואחרי שהתמנו לשופטים, הפכו למחמירים יותר", ציין השר.

לעניין ההחמרה בענישה, הדגיש השר כי יש לא מעט עבירות, שהענישה בצידן מקלה. לגישתו, חוק הבניית שיקול הדעת בענישה נועד לקבוע סטנדרטים מתאימים בענישה, ולהבחין בין עבריינות קלה לחמורה. החוק נועד לקבוע עונשי מוצא ולהשאיר לבית המשפט את שיקול הדעת.

"התקשורת אשמה"

בישיבה הוקראה עמדת ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, ששהה בחו"ל, נגד ההצעה להבניית שיקול הדעת בענישה, שתביא להחמרה בענישה. לדעתו, הצעה זו נובעת מתפיסה פופוליסטית, שלפיה בתי המשפט מקלים עם המורשעים בדין. ראש הלשכה סבור כי יש לפעול להארכת משך עבודות השירות המרבי מעבר ל-6 חודשים, וכן לחדול מלפסוק למורשעים בגרם מוות ברשלנות תקופות מאסר בפועל. ראש הלשכה אף סבור כי הרחבת הפגיעה בהגנת הפרטיות וההקלות בדיני האזנות הסתר פוגעות במלחמה בפשיעה ובזכויות אדם בסיסיות.

עו"ד גיא רון דחה את הטענה כי "העלייה בפשיעה" נובעת מהגזמה של העיתונות. "הגיעה העת להפנים את העידן התקשורתי במקום להילחם בו", אמר. עם זאת, אמר כי אין לו ספק ש"אנו ממשיכים להיות מפוטמים בברווזים עיתונאיים, ואלה רק משתכללים".

יו"ר הפורום, עו"ד רחל תורן, סקרה בישיבה את פעילות הפורום בשנים האחרונות בייזום הצעות חוק, ובכללן ההצעה לעיגון טענת הגנה מן הצדק, שאושרה בכנסת כחוק. כמו כן ציינה כי הפורום מתכוון לקדם הצעת חוק שנועה להסדיר את עניין חקירות עורכי דין בחוק ברור.

כרסום בזכויות החשודים והנאשמים

שלושה סנגורים מובהקים, נבות תל-צור, דן שינמן ואביגדור פלדמן, הציגו לפני השר את עמדותיהם על סמך ניסיונם. עו"ד תל צור התייחס לכרסום הנמשך בזכויות חשודים ונאשמים. לדבריו, קיימת רטוריקה כפולה. מחד, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והמהפכה החוקתית, ומאידך, שיקולי יעילות וצמצום העומס על בתי המשפט. "לשמחתי לא נמצא הרוב בכנסת להרים את הגרזן על זכות השתיקה", אמר.

עו"ד דן שינמן, הדגיש בדבריו את אבדן כל הגבולות בקשר לעקרון הסוביודיצה, אף שהוא עדיין חוק קיים. עו"ד שינמן קרא להקים ועדה שתדון בעניין ותמצא פתרונות ראויים.

עו"ד אביגדור פלדמן תקף את שיעור ההרשעות הגבוה, 99.9%, במשפט הפלילי. "אי אפשר להקל ראש בנתונים. מדובר בפתולוגיה". בין היתר הדבר נוסע מכך שרוב השופטים המתמנים הם מרשויות התביעה. הוא הביע תרעומת על שכדי לקיים משפט חוזר יש צורך בעמדת התביעה. הוא הדגיש את שיעור הודאות השווא של נאשמים, משיקולים לא ענייניים.

"לשופטים אין יחצ"נים"

בישיבה על המאבק בפשיעה והשפעת התקשורת, אמר שופט בית המשפט המחוזי בת"א, שמואל ברוך, כי יש להתייחס לנתוני ההרשעות בזהירות, ולהביא בחשבון את מספר התיקים, שבהם בוטלו כתבי האישום מראש או שנאשמים זוכו רק מחלק מכתב האישום ולכן פסק הדין אינו מדווח כזיכוי מוחלט. בתגובה לדברי הביקורת שהושמעו על העיתונות אמר השופט: "לנו, השופטים, אין יחצ"נים, וכך גם לתביעה. זו המציאות ולא נוכל לחזור ממנה. עלינו לא להיות מושפעים מהתקשורת אלא להתנהל לצידה".

ד"ר חגית לרנאו מהסנגוריה הציבורית, ציינה, כי הדיון על אכיפת החוק בישראל הוא בעייתי, מאחר שהוא נעשה בלא נתונים. לדבריה, הנתונים שאוספת משטרת ישראל אינם מדויקים, הואיל והם מבוססים על דיווח. "המשטרה מפרסמת במשך שנים את העלייה בתיקים מבלי לקשר זאת לגידול באוכלוסיה. כל השיח מתנהל עם מעט ידע והרבה אמוציות".

סדבון: הירידה בפשיעה לא משמעותית

לדבריה, השיח על עלייה בפשיעה יוצר פגיעה בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. אבל אם משווים את הנתונים למדינות אחרות בעולם, עולה כי ישראל מצויה בשליש התחתון באירופה מבחינת שיעור עבירות האלימות.

ניצב (בדימ.) עו"ד יוסי סדבון אמר כי הירידה ברמת הפשיעה אינה משמעותית, וכי המשטרה מטפלת עדיין בחצי מיליון תיקים בשנה. לדבריו, יש 170 אלף נחקרים באזהרה, ו-80 אלף כתבי אישום המוגשים בשנה. "לא ניתן להשיג ודאות ומיידיות בענישה, כל עוד המערכת המשטרתית היא חצי מהמקובל בעולם, זמני השיפוט הם בלתי סבירים ואין הבניית שיקול הדעת בענישה".