הוכברג יוכל לבקש קציבת עונש רק בעוד 5 שנים

שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, דחה את בקשתו של הפיסיקאי מרחובות עמירם הוכברג שנידון לשני מאסרי עולם מצטברים על רצח אשתו ואמה לפני 11 שנה, לקצוב כבר כעת את עונשו.

הוכברג טען בבקשתו כי החוק הקובע שניתן לבקש מנשיא המדינה לקצוב את עונשו של מי שנידון למאסרי עולם מצטברים רק אם ישב בכלא לפחות 15 שנה אינו חוקי, משום שהוא שולל במתכוון מהאסיר את הידיעה עד מתי יישאר מאחורי סורג ובריח, גורם לו לחוסר ודאות, ומפלה אותו שלא לצורך לעומת אסיר שהורשע ברצח אחד.

בקשתו של הוכברג הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך היא נדחתה, הן מן הנימוק שאינו מוסמך לפסול חוק והן משום שלדעתו הדבר ראוי לגופם של דברים. לפיכך, ביקש מבית המשפט העליון להתיר לו לערער על כך. בהחלטתו לדחות אתה בקשה, כתב השופט לוי, כי כפי שכבר פסק בית המשפט העליון נקודת המוצא היא ש"מאסר עולם בגין רצח הוא כלשונו וכפשוטו מאסר לכל החיים". לאסיר-העולם אין כל זכות שקציבת עונשו תישקל דווקא בנקודת הזמן הראויה בעיניו, ובפרט כשהמועד מוקדם מהמועד הקבוע בחוק.

את הצער והסבל המיט האסיר עצמו על ראשו

"עיקר הוא בעיני כי חוסר הוודאות שבה שרוי אסיר-העולם, אינו כזה כלל ועיקר. ודאותו היא כי משנטל את חייו של אחר, שוב לא תושב לו חירותו. ודאותו היא, כי עונשו נגזר לריצוי שארית ימיו מאחורי סורג ובריח. ודאות זו היא מנת חלקו, כל עוד לא החליטו הגורמים המוסמכים לשנות מן הדבר. ואם צער וסבל כרוכים בכך, הרי את אלה המיט אסיר העולם על ראשו הוא, במעשה הנפשע שבו שלח ידו".

עוד כתב השופט לוי כי "הדין מכיר בייחודו של כל מעשה רצח באשר הוא, ובמשקלו המיוחד של כל קורבן למעשה כזה, שהיה עולם ומלואו קודם שקופד פתיל חייו. אות ההוקעה שמצמידה החברה לנטילת החיים, ראוי לו כי יהיה מוטבע בכל מעשה רצח, ומטבע הדברים הוא עמוק וניכר אף יותר במי שנטל את חייהם של אנשים מספר. אחד מביטויו של הדבר ניתן לו במדיניות הענישה, המאפשרת לגזור - ובמצטבר - יותר מעונש אחד של כליאת-עולם לאדם. למדיניות זו טעם נוסף, והוא הצורך בהרתעת-היחיד מפני ביצועם של מעשי רצח נוספים".

השופט הוסיף, כי "לא רק בהבט הענישה ניתן ביטוי לחומרה היתרה שמייחס הדין לקטילת הרבים. ברור הדבר, כי זו עשויה - בנוסף לעונש שהיא גוררת - להעיב על הנכונות לעשות חסד עם מבצעהּ ולקצר את מאסרו באמצעות קציבה".