רואה חשבון יפצה חברה על ייעוץ רשלני

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פינצ'וק - אלט, חייבה (יום ה', 29.11.07) את רואה החשבון, דוד ברנד, לשלם 188,000 שקל בתוספת ריבית והצמדה, לחברת "אלגם גיל סוכנויות" על ייעוץ רשלני שבגללו חויבה לשלם סכום מוגדל לשלטונות מע"מ. כמו כן חויב רואה החשבון לשלם לברה הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בשיעור 20% מגודל הפיצוי.

מפסק הדין עולה כי אלגם ניכתה מס תשומות מעסקות שעשתה משום שסברה שהעסקות חייבות במע"מ בשיעור אפס. לימים התברר כי עמדת רשויות המס היא שאלגם לא הייתה רשאית לבצע ניכוי כזה מאחר שהעסקות שביצעה פטורות ממע"מ. לחברה הוצאה שומה לפי מיטב השפיטה, לשלם 312,888 שקל, כולל קנסות הפרשי הצמדה וריבית, נכון ליולי 2003. אבל לאחר מו"מ בסיוע עו"ד מומחה בתחום המסים, הופחת הסכום ל-157,094 שקל, במסגרת הסדר בין החברה לבין מע"מ. עורך הדין קיבל שכר טירחה בסך 30,906 שקל.

החברה הגישה תביעה נגד רואה החשבון לפצות אותה על נזקי הייעוץ הרשלני.

רואה החשבון התרשל

החברה, שעסקה באותה עת ברכישת טובין בחו"ל ומכירתם בחו"ל ללקוחות ישראלים כדי שייבאו את הטובין לארץ, טענה במשפט כי ברנד היה רואה החשבון מאז הקמתה עד היום.
לטענתה טעה ברנד והטעה אותה כאשר סיווג אותן כעסקות החייבות במע"מ בשיעור אפס, ואילו על-פי חוק המע"מ הן מוגדרות כעסקות הפטורות ממע"מ. על סמך טעותו, הנחה אותה רואה החשבון לנכות את מס התשומות. לטענתה, גם התרשל רואה החשבון בדיווח לרשויות המע"מ.

רואה החשבון טען כי העניק לחברה שירותי ביקורת ספרים והנהלת חשבונות, וכי טיפולו היה בדיעבד, לאחר שהחברה העבירה אליו מעת לעת את המסמכים. לטענתו, מעולם לא התערב בעניין תשלומי המסים ומעולם לא נדרש לתת ייעוץ כזה. הוא אומנם ביצע את הדיווחים לרשויות מע"מ, אך מדובר בפעולה טכנית, בהתאם לדרישות החברה.

בפסק הדין שקיבל את עמדת החברה, קבעה השופטת כי בקשר הקיים בין לקוח לרואה החשבון שלו, בכל הנוגע לסיווג המס בעת הדיווח לרשויות מע"מ, אין ספק שרואה החשבון חייב בחובת זהירות. השופטת ציינה כי ברנד אף הודה בעדותו כי הייתה מוטלת עליו חובת הדיווח לרשויות, כי הוא נוהג לערוך בירור עם לקוחותיו לגבי אופי העסקות שהם מבצעים, כי כך עשה גם עם אלגם, וכי הוא ידע את מהות העסקות שהיא עושה ואופיין. על-פי עדותו, כולל תפקידו מתן ייעוץ כיצד לפעול מול רשויות המס, אלו מסמכים יש להגיש להן ומה החובות כלפיהן. במידה שהוא מזהה בעיית מיסוי, הוא מתריע עליה לפני הלקוח. כמו כן העיד כי הוא שביקר את הדוחות הכספיים של החברה. רואה החשבון גם הודה בטעות שעשה בסיווג העסקות, וכי הבעיה נוצרה עקב הטעות שלו.