הישראלים לא מאמינים במערכת הבריאות

אמון המבוטחים במנהלי והנהלות קופות החולים הינו נמוך מאוד. כך עולה ממחקר שנערך על-ידי ד"ר שלמה מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' ערן ויגודה-גדות מאוניברסיטת חיפה וניסים כהן מאוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 650 ישראלים, מבוטחי קופות החולים השונות: 392 מבוטחי שירותי בריאות כללית, 145 מבוטחי מכבי שירותי בריאות, 62 מבוטחי קופת חולים מאוחדת ו-55 מבוטחי קופת חולים לאומית. השאר לא הצהירו על הקופה בה הם מבוטחים.

מנתוני המחקר עולה, כי הערכת הביצועים של המוסדות מספקי שירותי הבריאות, כמו גם שביעות הרצון מהם - אינה גבוהה.

ד"ר שלמה מזרחי, המכהן כראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון, אמר כי מהמחקר עולה שבעיני המבוטחים רמת השיתוף שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות הינה נמוכה מאוד.

לדבריו, "האמון של המבוטחים במוסדות מספקי שירותי הבריאות נמצא נמוך אף הוא. האמון ברופאים אף הוא לא היה גבוה במיוחד, אם כי הם זכו למידת האמון הגבוהה ביותר יחסית למנהלי הקופות שבאו אחריהם, להנהלות הראשיות של הקופות שזכו לאמון לא גבוה ולמשרד הבריאות שזכה ברמת האמון הנמוכה ביותר. המבוטחים העריכו את רמת השוויוניות של הקופות כבינונית עד גבוהה ואת הקשר והנגישות למוסדות הבריאות כנמוכים יחסית".

מהנתונים עולה, כי ממוצע של רמת הבריאות של הנשאלים עמד על 3.32 ומספר הביקורים הממוצע לשנה שקדמה ליום התשאול עמד על 3.67 ביקורים בשנה.

מממצאי המחקר עולה, כי המגזר הערבי מאמין במוסדות הבריאות יותר מאשר המגזר היהודי, מעריך את הביצועים של מוסדות הבריאות כגבוהים יותר, מעריך את נגישותם כגבוהה יותר ומעריך את יכולת ההשתתפות שלו כגבוהה יותר. לעומת זאת, המגזר הערבי פחות שבע רצון מהשירותים הניתנים לו ומעריך פחות את מוסדות הבריאות כשוויוניים.

עוד נמצא, כי מבוטחי הפריפריה מעריכים את המוסדות מספקי שירותי הבריאות בצורה גבוהה יותר מאשר תושבי המרכז. כמו-כן, נמצא כי המבוטחים המבוגרים יותר מעריכים ברמה נמוכה יותר את מוסדות הבריאות מאשר המבוטחים הצעירים.

על-פי הממצאים, נראה כי אין הבדלים מובהקים בהערכות של קופות החולים, אך במספר קטגוריות כמו: יעילות, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, ציוד ומבנים ושירותים איכותיים, מכבי שירותי בריאות מקבלת הערכות גבוהות מיתר הקופות.