עורך דין שתבע 4,000 שקל בעד טרחתו מלקוחה שניתקה את הקשר עימו ושכרה שירותי עורך דין אחר, יקבל 400 שקל משום שלא דאג מראש להחתים אותה על הסכם שכר טירחה וגם לא הוכיח את שווי העבודה שהשקיע. כך עולה מפסק דין שניתן (יום ג', 27.11.07) בבית משפט השלום בירושלים.
מפסק הדין מתברר כי ד"ר סמדר אבידן פנתה לעורך הדין, עמוס אגרון, וביקשה שייצג בתביעה שהיא מתכוונת להגיש על תאונת דרכים שאירעה לה בשנת 2000. עורך הדין נפגש איתה במשרדו, החתים אותה על כל המסמכים הדרושים והכין כתב תביעה שהיה בדעתו להגישה בשמהּ לבית המשפט. הוא ביקש ממה לשלם לו בעד אגרת המשפט אך היא נמנעה לעשות זאת, על אף מכתבים רבים ששלח משרדו אליה.
בשנת 2002 נותק הקשר איתה, ובשנת 2007 חודש הקשר ביוזמת ד"ר אבידן שביקשה להעביר את הטיפול בתביעתה לעורך דין אחר. עורך דין אגרון ראה בכך סימן לניתוק קשרי העבודה ביניהם וביקש ממנה שתשלם לו על טרחתו. בסופו של יום הגיש תביעה בסדר דין מהיר וביקש לחייב אותה לשלם לו 3,500 שקל צירוף מע"מ בעד מה שהעריך כשכר ראוי בעבור עבודתו.
"שכר מוגזם"
ד"ר אבידן טענה כי לא קבלה טיפול נאות מהתובע, ונאלצה לרדוף אחריו בלא שהתייחס אליה, ולכן נאלצה לעבור לעורך דין אחר. היא לא הכחישה שעליה לשלם לעורך הדין אגרון שכר על עבודתו אך טענה כי השכר שהוא דורש מוגזם וחסר פרופורציות לעבודה שהשקיע. היא ציינה כי על התאונה זכתה לקבל רק 6,500 שקל כפיצויים.
השופט דוד מינץ כתב בפסק דינו כי אם עורך הדין מעוניין להגן על עצמו מפני העברת התיק לעורך דין אחר ולהבטיח שיקבל שכר מלא על טרחתו בלא קשר לתוצאות המשפט, עליו לדאוג מראש לעריכת הסכם שכר טירחה מתאים. אומנם עורך דין שלא עשה הסכם כזה אינו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הוא עשוי לבוא בחשבון גובה השכר.
די נהיר, כתב השופט, כי לא ניתן לחייב את ד"ר אבידן בסכום שמבקש עורך הדין אגרון, שהרי היא קבלה רק 6,500 שקל פיצוי על נזקיה מהתאונה, ושכר טירחת עורך דין בשיעור 11% בצירוף מע"מ מגיע ל-826 שקל. ואילו אגרון דרש 4,043 שקל. אומנם ייתכן שעו"ד אגרון היה משיג לד"ר אבידן תוצאה טובה יותר, כפי שטען, אבל טענה כזאת יש להוכיח והוא לא עשה זאת.
השופט הוסיף כי היה מקום להעריך את שכרו של אגרון באופן יחסי לעבודה שהשקיע מתוך כל העבודה שהושקעה להשגת הפיצויים. אבל גם לסכומים אלה לא הובאה כל ראיה.
על דרך האומדן
מה שנותר לעשות הוא רק לפסוק לעורך הדין "על דרך האומדן, בהתחשב בשעות העבודה שהשקיע בעניינה של ד"ר אבידן, למרות שהדעת נותנת שהעבודה שעשה ירדה לטמיון ולא נוצלה על-ידי עורך הדין החדש". לפי טענת עורך הדין השקיע כשלושת רבעי השעה בישיבה עם ד"ר אבידן ובהכנת תביעתה. כפי שעולה מכרטסת המעקב של המשרד, את שאר הזמן השקיעו עובדי משרדו בפניות אליה שתשלם את האגרה ובהתעסקות סביב העברת התיק לעורך הדין האחר. במצב שכזה קבע השופט את שכרו של עורך הדין על סך 400 שקל בצירוף מע"מ.
השופט העיר כי אין להתעלם מטענות ד"ר אבידן כי נאלצה לעבור למשרד עורך דין אחר שלא בטובתה. וכן שהתוצאה של פסק הדין היא שעליה לשלם שכר טירחה לשני עורכי הדין, מעבר לשכר הטרחה הקבוע על-פי החוק. תוצאה מעין זו אינה תוצאה משביעת רצון, אך מכיוון שד"ר אבידן לא העלתה את הטענה אין הוא דן בה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה