הישראלי שהלווה לקריק הוא איתן ורטהימר

איש העסקים הישראלי ששמו שורבב לכתב האישום נגד ברנרד קריק, מפקד משטרת ניו-יורק לשעבר, הוא איתן ורטהימר. יחד עימו נזכר שמעון כהן, תושב ברוקלין. כך מסר (שבת, 24.11.07) העיתון "ניו-יורק טיימס".

שמותיהם של השניים לא נמסרו בכתב האישום, ורק נאמר כי "תעשיין ישראלי עשיר" ו"איש עסקים מברוקלין" הלוו לקריק 250 אלף דולר. לא נטען שהשניים עשו מעשה כלשהו שאינו חוקי, אך לטענת התביעה היה קריק אמור, על-פי החוק, לדווח לממשל הפדרלי כי קיבל הלוואה כזאת, אך לא עשה זאת. לדברי העיתון, פרע קריק את ההלוואה ימים אחדים לאחר שחוקרים פדרליים החלו לשאול אותו עליה ב-2005.

בכתב האישום, ובו 16 סעיפים, שהוגש נגד קריק לפני שבועיים, נטען כי קריק לא דיווח להלוואה כנדרש, לאחר שהבית הלבן מינה אותו ב-2003 למאמן משטרת עירק. הטענה בדבר ההלוואה הייתה אחת ההפתעות המעטות בכתב האישום, שבו מיוחסות לקריק עבירות של השתמטות מתשלום מסים ומעשי מרמה, הקשורות לעסקות כספיות שהיה ידוע עליהן קודם לכן.

העיתון מציין כי איתן ורטהימר, בנו של סטף ורטהימר, הוא "מיליארדר ישראלי ונדבן, ולמשפחתו יש בין היתר חברות בעלות חוזים עם משרד ההגנה האמריקני". על שמעון כהן מוסר העיתון כי הוא "סוחר בשיש ובאבן " והיה ידידו של קריק כמה שנים.

שולמה ריבית למרות שלא נדרשה

ורטהימר וכהן, שכאמור לא הואשמו בשום דבר, סירבו לשוחח עם "ניו-יורק טיימס" על ההלוואה או על הסיבות למתן ההלוואה לקריק. העיתון אומר כי לפני שנתיים חקרו את כהן חוקרים מטעם העיריה, והוא תיאר באוזניהם את ההלוואה כ"עסקה בלתי פורמלית". הוא הסביר כי מסר את הכסף, לא דן עם קריק בתשלום ריבית כשלהי ולא קבע כל לוח זמנים לפרעון.

אף על-פי כן, ב-10 ביוני 2005, 9 ימים בלבד לאחר שיחתו של כהן עם חוקרי העיריה, פרע קריק את ההלוואה במלואה בצירוף ריבית.

עורך דינו של קריק, קנת' ברין סירב בשבוע שעבר להשיב על שאלות העיתון בדבר ההלוואה או להסביר מדוע שילם קריק ריבית שלא היה חייב לשלם. כפי שנאמר בכתב האישום, קיבל קריק סיוע פיננסי מכמה חברים במשך השנים. ההלוואה לקריק ניתנה ביוני 2003 כאשר עמד לעזוב את משרתו בחברת הייעוץ ג'וליאני, השייכת לראש העיריה לשעבר רודולף ג'וליאני, כדי לשרת בעירק כיועץ למשרד הפנים מטעם הממשל הזמני של כוחות האופוזיציה. תפקיד זה מילא שלושה חודשים, ובמסגרתו אימן את משטרת עירק.

בתקופה ההיא נשארה אשתו, הלה, בבית והתכוננה לשפץ בית שקנתה עם בעלה בפרנקלין לייקס, ניו ג'רזי. ההלוואה בסך רבע מיליון דולר ניתנה בצ'ק אישי של כהן על שמה של הגברת קריק. פרקליטו של כהן, מארק אלטשול, מסר כי לא נעשה כל הסכם כתוב על תנאי ההלוואה.

ניצב משטרה של כבוד

בכתב האישום נטען כי כהן לווה למעשה את הכסף מ"איש העסקים הישראלי העשיר", הלא הוא ורטהימר. התביעה לא פירטה מדוע נעשתה העסקה ומדוע לא נתן ורטהימר את הכסף ישירות.
מחקירתו של כהן ב-2005 עולה כי את ההיכרות עם קריק עשה באמצעות חבר משותף, נתן ברמן, קבלן, שגם הוא הלווה כספים לקריק.

ורטהימר הכיר את קריק באמצעות כהן, ידיד ותיק שלו, והשניים בילו זמן מה יחד במהלך ביקורו של קריק בישראל באוגוסט 2001. שנה לאחר מכן, כאשר עזב את משרתו במשטרת ניו-יורק, חילק קריק 19 תגי משטרה מוזהבים המתארים את המחזיק בהם כ"ניצב משטרה של כבוד". אחד מהם ניתן לוורטהימר, אחד לברמן ועוד אחד לג'ודית' ריגן, מוציאה לאור שהייתה אז פילגשו של קריק. עוד תג ניתן לקבלן סטיבן ויטקוף שגם הוא נזכר בכתב האישום בלא לנקוב בשמו. ויטקוף שילם יותר מ-236 אלף דולר שכר דירה בעבור קריק בשנים 2003-2001.

התהיות על ההלוואה התעוררו בראשונה בשנת 2005 במסגרת חקירה שניהלו משרד התובע של רובע ברונקס ומשרד החקירות של עיריית ניו-יורק. החקירה הובילה בסופו של דבר הודאתו של קריק בעבירות קלות בבית משפט של מדינת ניו-יורק. הוא הודה כי לא דיווח שחברה שביקשה רישיון עירוני שיפצה את ביתו וכי קיבל הלוואה מברמן.

דוברת מטעם החברה של ג'וליאני מסרה ל"ניו-יורק טיימס" כי חברה מעולם לא עשתה עסקים עם החברות שלך ורטהימר במהלך התקופה שבה היה קריק קשור אליה. קריק עזב את החברה, שבניהול ג'וליאני, ב-2004 לאחר שבוטל מינויו לשר לענייני ביטחון הפנים.