חידוש: חובה לחשוף כמה משלמים בתפקיד

ביה"ד הארצי לעבודה (22.11.07) קבע חידוש בהחלטה מיום חמישי ולפיה חוק שכר שווה מחייב את המעביד לגלות לעובד כבר במהלך ראיון קבלה לעבודה את השכר המשולם עבור התפקיד.

מדובר בהחלטה במסגרת פסק דין שבו נקבע סופית, לאחר 10 שנים, כי רשת הום סנטר הפרה חוק שכר שווה בכך ששילמה לעובדת שכר ב-35% פחות מאשר לעובד עבור אותה עבודה. כאמור בהחלטה קבע נשיא בית הדין הארצי לעבודה השופט סטיב אדלר כי חוק שכר שווה מחייב את המעביד לגלות לעובד כבר במהלך ראיון העבודה מהו השכר המשולם עבור התפקיד. אדלר הדגיש כי מדובר בהוראה "קוגנטית", בלתי מותנית ובלתי ניתנת לויתור וכי מעביד אינו יכול להסתתר מאחורי הטענה כי "זה מה שהעובד ביקש".

רונית קיבלה פחות מסטפן

רונית גורן שיוצגה על-ידי עוה"ד אורנה לין ומור פרנס, התקבלה באוגוסט 1997 לעבודה כיועצת במחלקת כלי עבודה ברשת הום סנטר שבסניף רמת גן. סוכם כי תקבל כ-3,500 שקלים לחודש. עד מהרה התברר לה כי עמיתה לעבודה, ספטן מור, שהתקבל באותו זמן כמוה לאותה עבודה, מקבל 5,000 שקלים, כ-35% יותר ממנה. גורן דרשה להשוות את שכרה לשכרו אך לא נענתה. היא התפטרה ופנתה לבית הדין לעבודה בתל אביב, ובית הדין פסק לה פיצוי בגין הפרת חוק שכר שווה וכן פיצוי בגין הפרת חוק שויוון הזדמנויות.

רשת הום סנטר ערערה באמצעות באי-כוחה עוה"ד דרור גל והדס רקח על ההחלטה וכאמור השבוע, כעשר שנים אחרי הגשת התביעה, פרסם בית הדין את ההחלטתו. בהחלטה נקבע כי הרשת אכן הפרה את חוק שכר שווה והעובדת זכאית לפיצוי, מאידך בוטלה ההחלטה לפצות את העובדת בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

אז מה אם היא ביקשה פחות?

נשיא בית הדין לעבודה סטיב אדלר קבע כי המעביד נושא באחריות לכך שעובדיו יקבלו שכר שווה וזאת כבר בראיון לקבלת עובד לעבודה. לדברי השופט במהלך הראיון חייב המעביד לגלות לעובד כמה משלמים עבור התפקיד המוצע לו. אדלר הסביר כי "חוזה עבודה לא נחתם בין שווים. לא מן הנמנע שמועמדת תבקש לעצמה שכר נמוך מזה שידרוש גבר המועמד לאותה משרה. אולם, מעסיק אינו רשאי לנצל את חולשתה או חוסר ידיעתה של העובדת באשר לרמת השכר המקובלת במקום העבודה. חובת תום הלב חלה גם בהליכי קבלה לעבודה, ומעסיק הפועל על-פי אמות מידה של תום לב, צריך להודיע למועמדת או למועמד לעבודה מהו השכר המשולם לתפקיד המוצע".

אדלר הוסיף כי "מעסיק המקבל לעבודה שוות ערך שני עובדים בעלי נתונים אישיים דומים, באותו פרק זמן, ומשלם לאחד פחות מחברו, משום ש'ביקש פחות' או שחברו 'ביקש יותר', נוהג שלא בתום לב. דברים אלה אינם משום קביעת רף התנהגות בלי סביר, ומדובר בהתנהגות הנגזרת מעקרונות של שוויון, הגינות וכבוד לזולת".

על כוח המיקוח של החלשים

זאת ועוד, הוסיף אדלר, "קביעת שכר בהתאם ל'בקשת' העובדת, אינה מלמדת בהכרח על משא-ומתן חופשי 'אמיתי', ובמקרים רבים מעיד מצב דברים כגון זה על היפוכו של דבר. לאמור, כשל השוק של תגמול עובדים לפי הקבוצה אליה הם משתייכים מלידה, מחליש עוד יותר את כוח המיקוח של הקבוצות החלשות ומקבע את אפלייתן". "טענותיה של הום סנטר כי שכרה של גורן שולם כפי בקשתה ומעסיק אינו נדרש לשלם לעובד שכר גבוה מזה שביקש, אינן בבחינת הגנה טובה למעסיק בתביעה לפי חוק שכר שווה", כתב אדלר.

הוא דחה את טענות הום סנטר כי הפערים בשכר נבעו בין היתר מייעודו של מור לתפקיד ניהולי. "לא הובאה ראיה המלמדת על מסלול 'מועמדים לניהול' ברשת או בסניף בו עבדו השניים. לא הובאה ראיה בדבר קיומם של מסלולים שונים בעת קבלת עובדים לעבודה בהום סנטר...לא הוצגו ראיות המעידות על כך שבין מועד קבלתה של העובדת לעבודה, לבין מועד קבלתו של העובד הוחלט על העלאת סף השכר ההתחלתי של העובדים ברשת או בסניף בשל מחסור בעובדים או בשל גובה השכר המשולם אצל המתחרים. מה גם שהשניים התקבלו לעבודה באותו פרק זמן".

הפרה של חוק שכר שווה

השופט מתח ביקורת על התנהלות הרשת בכל הנוגע להעסקת עובדים. "אין לומר שלא נפל רבב בהתנהלותה של רשת הום סנטר. הום סנטר מגדירה עצמה כרשת הגדולה ביותר בארץ בתחום עיסוקה. חרף זאת, לא הונחו בפנינו הנחיות כתובות למנהלי הסניפים ולעובדי הרשת בעניין שוויון הזדמנויות בעבודה או בעניינים אחרים. אמנם, הום סנטר אינה מקום עבודה מאורגן והשכר לעובדי הרשת אינו משולם על-פי טבלאות שכר הקבועות בהסכם קיבוצי. עם זאת, מעסיק מסודר ומנוהל היטב בסדר גודל מעין זה, סביר שיערוך מעין 'טבלת שכר' להעסקת עובדיו...כך קבע המחוקק, כך נגזר מעקרונות השוויון וכבוד האדם".

"כללם של דברים, הום סנטר הפרה את הוראות חוק שכר שווה בעניינה של אורית גורן".

המחלוקת: הרמוניה או "השקה"?

בניגוד להסכמה על זכאותה של גורן לפיצויים בגין הפרת חוק שכר שווה, נחלקו השופטים על הזכאות לפיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. שופטי הרוב בראשות השופטת ורדה וירט ליבנה, השופט צור ודוד בלומברג קבעו כי לא הוכחה הפרת חוק שוויון הזדמנויות וביטלו את ההחלטה לפצות את העובדת.החלטה זו היתה על דעתם החולקת כאמור של שופטי המיעוט סטיב אדלר ויצחק שילון.

השופטת וירט ליבנה כתבה כי יש לדחות את עמדת אדלר לפיה "זכות מכוח חוק שכר שווה מצמיחה בהכרח ובאופן אוטומטי זכות כוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה".זאת לדבריה בשל החשש כי לפגיעה ב"הרמוניה החקיקתית". יש לדבריה לראות בחוקים כ"משתלבים ומשלימים זה את זה", ולכן פרשנות המעידה על "השקה מלאה בין חוקים", מניחה כי "בין אם מתוך השמטה מקרית ובין אם בכוונת מחוקק, קיימות כפילות והקבלה, ולא השלמה והתאמה, המעידות על הרמוניה חקיקתית".

אין מדיניות של אפליה ברשת

זכותה של אורית גורן לשכר שווה הוכחה ונפסקה לה כדין, כתבה השופטת בהחלטה לדחות את ערעור הום סנטר. עם זאת, "אין זה המקום בו יש לפסוק לה פיצוי נוסף על בסיס אותו חומר ראיות ונסיבות עליו ביססה את תביעתה לחוק שכר שווה". השופטת ציינה כי הרשת הוכיחה כי "אין לה מדיניות של אפליה ברשת כולה. מכאן נהיר לי, כי אין מדובר במעסיק הראוי ל'ענישה' על-פי חוק שוויון הזדמנויות, ודי בפיצוייה של העובדת על-פי חוק שכר שווה".

"דין ערעורה של הום סנטר להתקבל באופן חלקי, כך שאורית גורן תהא זכאית לפיצוי בגין הפרת חוק שכר שווה, אולם לא תהא זכאית לפיצוי מכח חוק שוויון הזדמנויות. הפיצוי שנפסק לזכותה לפי חוק שוויון ההזדמנויות יבוטל".