כיצד מייצרים חשמל מאוויר?

האם הרוח היא מקור אנרגיה שכדאי להשקיע בו? כתב העיתון "ניו-יורק טיימס" מארק לנדלר מגלה, כי 26 מדינות בעולם משקיעות משאבים ניכרים בייצור חשמל בכוח הרוח, אך ככל שהענף מתפתח מתברר שבצד היתרונות יש לו לא מעט חסרונות.

מדובר לא רק בהתנגדותם של שכנים הרוטנים על כיעור הנוף ביער של טחנות רוח, אלא גאף בביקורתם של מומחים המטילים ספק באמינותו של מקור אנרגיה זה. ראשית, הרוח אינה נושבת כל הזמן. וגם אם היא נושבת, אין היא עושה זאת בהכרח בזמנים שבהם יש ביקוש גבוה לחשמל. הדבר הופך את הרוח לתחליף חלש למדי למקורות אנרגיה אמינים יותר, אף כי מזהמים, כגון נפט, פחם וגז טבעי.

בנוסף, כדי שהחוות של טורבינות הרוח ינצלו את משבי הרוח הטובים ביותר, צריך להקימן, במקרים רבים, הרחק מהמקומות שבהם צורכים את החשמל. במקרים אלה, יש להעביר את החשמל לאורך מרחקים ארוכים בקווי מתח גבוה. קווים אלה פגיעים לתקלות ולפגעי מזג אוויר ומפסידים כמויות גדולות של חשמל בדרך.

בעיית הריחוק מהצרכנים

אחד האזורים המתאימים ביותר בארה"ב לטורבינות רוח הוא החלק המרכזי של המדינה, המשתרע מטקסס בדרום ועד המישורים הגדולים שבצפון. אבל האזור הזה רחוק מאד ממרכזי האוכלוסיה הצפופים לאורך החופים, שהם צרכני החשמל העיקריים.

בדנמרק, שהיא חלוצת אנרגיית הרוח באירופה, הוקפאה בשנים האחרונות הקמת חוות רוח חדשות. הדנים מייצאים חלק נכבד מאנרגיית הרוח שלהם לנורווגיה ולשוודיה, משום שאנרגיה זו מיוצרת בגלים בלתי צפויים שבדרך כלל אינם תואמים את תקופות הביקוש.

ב-2003 החליטה אירלנד על הפסקת חיבור חוות הרוח שבתחומה לרשת החשמל בשל העומסים הפתאומיים שנוצרו. עם זאת, בהמשך שבה וחידשה את החיבור.

בארה"ב יש תוכניות לבנות חוות רוח גדולות באוקיאנוס האטלנטי מול חופי לונג איילנד וקייפ קוד שבמסצ'וסטס, אבל הן נתקלות בהתנגדות חריפה מצד תושבים מקומיים מטעמים אסתטיים. עם זאת, לדברי כתב ה"ניו-יורק טיימס", ככל שייצור האנרגיה בכוח הרוח הופך לתעשיה, משתנה הדימוי שלה - מאלטרנטיבה נקייה, ואפילו אלגנטית, לדלקים המזהמים, למקור אנרגיה בעל יתרונות וחסרונות כמו כל האחרים.

26.5% גידול תוך חמש שנים

חוקר אנרגיה בלונדון אמר לכתב, כי גם היתרונות הסביבתיים של אנרגיית הרוח אינם כה גדולים כפי שטוענים תומכיה, שכן היא תמיד זקוקה לגיבוי של תחנות כוח רגילות, כדוגמת תחנות פחם.

אבל אין בכל אלה כדי לומר שאנרגיית הרוח מיצתה את עצמה. להיפך, מתברר שענף ייצור החשמל באנרגיית הרוח גדל בחמש השנים שעברו ב-26.5%. קצב זה מהיר יותר מקצב הגידול בכוח ההידרואלקטרי והוא כפול במהירותו משיעור הגידול בייצור חשמל בתחנות כוח גרעיניות.

ארה"ב, הנחשבת לאחת החלוצות בתחום אנרגיית הרוח, הגדילה ב-2006 את כושר תפוקת החשמל ממקור אנרגייה זה יותר מאשר בכל שנה אחרת. ארה"ב מייצרת 11,575 מגה-וואט חשמל מאנרגיית הרוח, והיא מדורגת שלישית בעולם מבחינה זו, אחרי גרמניה וספרד. על המדינות החדשות שמפתחות תפוקה גבוהה של אנרגיה מהרוח נמנות בריטניה, קנדה, איטליה, יפן והולנד.

כריסטיאן קיאר, יו"ר ארגון יצרני אנרגיית הרוח האירופיים, שמרכזו בבריסל, אמר ל"ניו-יורק טיימס", כי זהו גל שני של מדינות שמתחילות להשקיע. לדבריו, אנרגיית הרוח צוברת תאוצה משתי סיבות, הקשורות זו לזו: האמרת מחירי הנפט והמאמץ העולמי לצמצם את פליטת גז הפחמן הדו חמצני, שהוא גז החממה המדורג ראשון מבין גזי החממה.

גרמניה מובילה

בגרמניה, שבה מייצרות 20 אלף טורבינות 5% מתפוקת החשמל במדינה, טוענים תומכי הענף, כי אנרגיית הרוח תהיה גורם מכריע בהשגת היעד שקבעה הממשלה, לייצר בשנת 2020 לפחות 20% מהאנרגיה ממקורות חדשים.

אבל קצב הגידול של הענף מואט מכמה סיבות. בגרמניה, למשל, אוזלים המקומות שבהם ניתן להציב טורבינות, בגלל ההגבלות על המיקום והגובה של המתקנים. עליית מחירי חומרי הגלם מייקרת את בניית הטורבינות. "בנסיבות הקיימות לא יהיה אפשר להשיג את יעדי ההגנה על האקלים בגרמניה", אמר נשיא אגודת האנרגיה של הרוח בגרמניה, הרמן אלברס.

בארה"ב אין בעיה של שטחים פתוחים, אבל חוות הרוח נתקלות בהתנגדות, במיוחד באתרים נופיים ליד החוף. חברה פרטית, "קייפ וינד", רוצה להקים 130 טורבינות ליד ננטקט סאונד, אזור ציורי מול קייפ קוד. תושבי האזור המקושרים היטב, ובראשם משפחת קנדי, הרימו קול מחאה. "קייפ וינד" אומרת, כי היא מקווה להשיג את כל ההיתרים הנחוצים בשנה הבאה, והדבר יאפשר לה להתחיל לייצר חשמל כבר ב-2011.

הפארקים של שוודיה

בשוודיה הוקם באחרונה פארק טורבינות לייצור חשמל בכוח הרוח בהשקעה של 280 מיליון דולר, המיועד להפיק חשמל ל-60 אלף בתים סמוכים. את הפארק הקימה חברת החשמל השוודית "ואטנפל", והוא אחד הגדולים בעולם. הפארק נבנה במפרץ רדוד בין שוודיה לדנמרק.

במדינת רווחה כדוגמת שוודיה, הטורבינות מתקבלות יותר על דעת הציבור. כיום 1% מתפוקת החשמל של שוודיה בא מהרוח. אבל הממשלה רוצה להגדיל את התפוקה בהיקף הגדול מפי עשרה נההיקף הנוכחי, עד 2015. "ואטנפל" מקווה להקים פארק גדול עוד יותר בים הבאלטי בין שוודיה לגרמניה. בסך-הכל איתרה הממשלה 49 אתרים מתאימם לפארקים של רוח.

שילוב עם כוח הידרואלקטרי

בעבר השקיעה שוודיה מעט באנרגיית רוח משום שיש לה שני מקורות אנרגיה אמינים: כוח גרעיני וכוח הידרואלקטרי. כל אחד מהם מספק כרבע מתצרוכת החשמל שלה. הכוח ההידרואלקטרי אף מסייע לשוודיה לעמוד בתקני איכות הסביבה. אולם גם מקורות אלה פגיעים. הכוח ההידרואלקטרי פגיע לירידות עונתיות באספקת המים ואילו הכוח הגרעיני לתקלות טכניות. ממשלת שוודיה גם התחייבה שלא לבנות תחנות כוח גרעיניות חדשות.

למעשה, שוודיה אינה חייבת לבנות פארקים של טורבינות רוח כדי להשיג אנרגיית רוח. היא יכולה פשוט לרכוש את האנרגיה העודפת של דנמרק, שבה היא משתמשת, כמו נורווגיה, כדי לשאוב מים תת-קרקעיים למאגרים עיליים. המים משוחררים בעונות של שיא בביקוש לחשמל כדי להניע תחנות הידרואלקטריות. בדרך זו, התחנות ההידרואלקטריות משמשות מעין מאגר של אנרגיית רוח העונה על אחד החסרונות הגדולים של אנרגיית הרוח, והוא חוסר היציבות. לפיכך, אומרים המומחים, שוודיה מועמדת לפיתוח ניכר של אנרגיית הרוח.