ישראל תהיה ספק מרכזי במודרניזציית צבא הודו

הודו הפכה לרוכשת נשק המרכזית מישראל, הצפויה להשתלב כקבלנית מרכזית בתוכנית המודרניזציה של זרועות מערכת הביטחון ההודית.

ממחקר שנערך באוניברסיטת דרבי עולה, כי חברות ישראליות משדרגות בימים אלה שדות תעופה, מוכרות מערכות לבדיקה רדיואקטיבית, מייצרות עבור הודו מערכות מיחשוב לטילים, מספקות אמצעי מכ"ם, חלפים לטנקי טי-55 ולמסוקים רוסיים, מייצרות ומספקות לחיל האוויר ההודי טכנולוגיות להשבחת מטוסי קרב - וכן אמצעי הצפנה, מיכון ואלקטרוניקה לעמדות גבול מבודדות.

שוק הנשק ההודי הפך בשנים האחרונות לפלח מרכזי בייצוא נשק ואביזרים קשורים מהתעשיות הצבאיות בישראל. בעבודה שהוכנה בדרבי נאספו נתונים ממקורות גלויים, כולל מהאגף לסיוע וייצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) במשרד הביטחון. מהחומר עולה, כי חברות ישראליות עוסקות באספקת אמצעי ניווט, קשר וראייה להשבחת שדות תעופה צבאיים בתת-יבשת, ולפי הערכה מדובר במכרז המשלב מספר חברות מישראל בהיקף כספי משוער של כ-450 מיליון דולר ויותר.

בנוסף, חיל-האוויר ההודי רכש בעבר ומבקש לרכוש בישראל מטוסי הדרכה וסימולטורים לאימון טייסיו, חלפים ומערכות ירי שונים למטוסי ולמסוקי קרב - שחלקם מתוצרת רוסיה לצרכי השבחה. חיל-הים ההודי מבקש להצטייד במערכות קשר, טילים, מכ"מ ומיגון אלקטרוני, בהיקף המוערך בכ-135 מיליון דולר. זרוע היבשה ההודית רכשה ומבקשת לרכוש מערכות שליטה ובקרה במאות מיליוני דולרים.

"בתחילת חודש נובמבר אמור היה להיסגר מכרז לרכישת מכשירי מדידת קרני גמא ניידים", נאמר במחקר. קרינת גמא היא קרינה אלקטרו-מגנטית הנוצרת בעת תהליך פירוק רדיואקטיבי - דהיינו במקרה של אירוע אטומי. היא מסוכנת לאדם וחודרת רקמות ואף עופרת יצוקה. חשיפה לכמות מזערית תגרום לסרטן - וחשיפה לפרק זמן ארוך תגרום למוות בטוח.

עלות כל מכשיר נייד נאמדת במיליוני דולרים. המעצמה הגרעינית הודו - החוששת משכנתה האטומית פקיסטן, מבקשת לרכוש עתה ערכות ניידות בכמות משמעותית. בשל חשש ממקרי חבלה של מטענים ומתאבדים, לאחר מקרים שאירעו בשנה החולפת, מבקשת הודו לרכוש בישראל מערכות בידוק לכלי-רכב ולגילוי חומרי נפץ עבור משטרת הודו והכוחות החשאיים. בישראל קיים כידוע ידע נרחב בתחום.

הצבא ההודי מבקש לרכוש בנוסף מערכות מכ"ם חדישות מהמתקדמות בעולם. בנוסף, מבוקשות מערכות לראיית-לילה, חימוש מסוגים שונים, אמצעי שינוע ותובלה למשגרי טילים, ציוד קשר מתקדם ואמצעי הצפנה ייחודיים.

לדברי הסטודנט מדרבי, שעסק בתחום הסחר בנשק, ההודים מבקשים גם לרכוש ידע חקלאי במטרה להשתמש בו בעמדות גבול מבודדות הרחוקות מצירי אספקה והזקוקות לייצור עצמי ולטכנולוגיות מזון מיוחדות. בעמדות ומוצבים אלה, המופעלות בעיקר בהרים, נזקקים ההודים לגדרות חשמליות ואמצעי הגנה מגנטיים - כמו גם לאמצעי שליטה וקשר משודרגים.

בכירי משרד הביטחון והצבא ההודי ביקרו פעמים רבות במפעלים בישראל. לפי הערכות, צבא הודו ימשיך את תהליך המודרניזציה שלו בשנים הקרובות, במסגרת תוכנית שמוערכת בהשקעה נוספת של עשרות מיליארדי דולר, רובה בהרחבת האמצעים הטכנולוגיים תחום שהתעשיות הצבאיות בישראל עוסקות ומתמחות בו.

בתגובה לפניית אוניברסיטת דרבי לא הגיבו בסיב"ט לשאלות בנושא הסחר בנשק עם הודו. לעומת סיב"ט, במחלקה לביטחון מערכת הביטחון (מלמ"ב) במשרד הביטחון הביעו חשש מהצד המדיני-פוליטי שידיעה כזו תעורר.

מעיין מלכין, מלשכת דובר משרד הביטחון, מסרה לאוניברסיטת דרבי בתגובה: "ככלל משרד הביטחון לא נוהג להתייחס לסוגיות הנוגעות לייצור ביטחוני, בוודאי לא ברזולוציה המבוקשת בפנייתכם. כמו-כן, בהיעדר אפשרות לבירור משמעותי של העובדות עליהן מסתמך הסטודנט בעבודתו האקדמית לכאורה, אין כל סיבה שנתייחס להיגדים או למסקנות העולים ממנה". דרבי טוענת כי בהודעת הדוברות יש "התעלמות משאלות שהופנו בנושא מכרזי נשק אשר מופיעים והופיעו באתר סיב"ט הרשמי".

כפי שפורסם ב-Nfc, התעשיות הביטחוניות הישראליות צפויות להגיע למקום הראשון ברשימת ספקי המערכות הצבאיות להודו, שרוסיה נמצאת בו כיום עקב קשרים היסטוריים. בעבר היתה סין יעד הייצוא המרכזי, אולם הקשרים עמה נקטעו לאחר שישראל נכנעה ללחץ מצד ארה"ב וביטלה עסקה לאספקת מטוסי ריגול מדגם "פאלקון" לחיל-האוויר הסיני.

הודו משביחה את הצבא שלה בטכנולוגיה מערבית, ולא רק מתוצרת ברית-המועצות/חבר-העמים כפי שהיה בעבר. האיום המיידי הוא מצד פקיסטן, הנהנית מאספקת נשק מתקדמת מארה"ב. הודו מעוניינת להעצים את כוחה הצבאי גם מול סין, כששתי המדינות מנסות לתפוס את המעמד של המעצמה הגדולה ביותר באסיה.

התעשיה האווירית היא הספקית הגדולה ביותר להודו: היא נבחרה לספק לחיל-האוויר ההודי מטוסים ללא טייס מכמה סוגים, היא תמכור מטוסי התרעה מוקדמת מסוג "פאלקון" לחיל האוויר ההודי, ב-1.1 מיליארד דולר. בימים אלה מנוהלות שיחות מתקדמות בקשר לפרויקט לאספקת טילי קרקע-אוויר לחיל האוויר ההודי. ההיקף הפוטנציאלי עשוי להגיע ל-2 מיליארד דולר. זה עשוי להיות הפרויקט הביטחוני הגדול ביותר שביצעה חברה ישראלית בחו"ל.

שלושה מפעלים ביטחוניים - החברה לפיתוח אמצעי לחימה, רפא"ל, וכן מפעל מב"ת וחברת אלתא מקבוצת התעשיה האווירית, מספקים לחיל הים ההודי טילי ים-ים מדגם "ברק". גם לתעשיה הצבאית, תעש, ולחברת סולתם יש התקשרויות עסקיות בהודו - בעיקר בנושאי אספקת אמצעי חימוש לשריון ולארטילריה.

כל העסקות עם הודו זוכות לגיבוי מדיני מצד משרד הביטחון, האחראי הראשי על אישור כל מכירת ציוד ביטחוני באמצעות האגף לסיוע וייצוא ביטחוני - סיב"ט. קשרי הביטחון עם הודו החלו מעט לאחר חידוש הקשרים הדיפלומטיים בשנת 1992. בשנה שעברה היו מכירות הנשק מישראל למדינה הזאת בהיקף 1.6 מיליארד דולר, מתוך 4.2 מיליארד דולר של מכירות לכלל העולם.

צילום: טילים של צבא הודו. שיתוף פעולה בטכנולוגיית טילים עם ישראל

צילום: המשגר ההודי הצפוי לשגר לוויין ריגול ישראלי