גליה בר אור וד"ר אילנה זינגר הן הזוכות בפרס האוצר לשנת 2007 מטעם משרד המדע התרבות והספורט, מנהל התרבות.
פרס האוצר המוענק זו השנה השלישית על-ידי משרד התרבות נועד להביע הערכה והוקרה לעבודת האוצר המקצועי, לסייע לאוצר להתמקד ולהעמיק בתחום מחקרו ולתרום על-ידי כך למימוש חזונו ולהקמת תערוכות מקצועיות ומצטיינות בחללי התצוגה בארץ. גובה הפרס עומד על 50,000 שקל (25,000 שקל לכל זוכה).
חבר השופטים לפרס היו: פרופ' יעקב דורצ'ין, אילנה טננבאום, יונה פישר, ציפורה לוריא, ד"ר סילביה רוזנברג ועידית עמיחי כמשקיפה מטעם משרד המדע, תרבות והספורט.
הוועדה התרשמה לא רק מההיענות הגבוהה, אלא, ובמיוחד ממגוון הקטגוריות המוזיאליות שייצג מכלול המועמדים: מארכיאולוגיה, היסטוריה ואתנוגרפיה ועד לאמנות ובכללה אמנות עכשווית ישראלית ובינלאומית ומהרמה המקצועית של חלק ניכר מהם, כל אחד בתחומו, בתפיסתו ולפי מזגו.
חברי הוועדה התלבטו האם להעדיף אוצר קפדן ו'מקצועי' על-פני אוצר, המונע על-ידי דחפים 'יצירתיים'. אוצר ותיק ורב סמכות על-פני אוצר צעיר ממציא מחדש כביכול את תפקידו. להעדיף אוצר הבונה לעומק את אוספיו, את שימורם, פרסומם והצגתם על-פני אוצר המבקש לבנות מרחב עשייה פורץ גבולות. במילים אחרות ובהכללה פשטנית: אוצר "דידקטי"? אוצר "חוויתי"?
הוועדה החליטה בסופו של דבר, לחלק את הפרס בין שתי אוצרות אשר קרוב לוודאי משלימות זו את זו בעשייה האוצרותית. גליה בר-אור האוצרת הראשית של המשכן לאמנויות בעין-חרוד וד"ר אילנה זינגר האוצרת הראשית של מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה.
נימוקי השופטים לפרס:
גליה בר-אור השכילה בפרק זמן של שני עשורים לשכלל את תפקודו של הכלי האדריכלי היחיד במינו שירשה מקודמה, זוסיה עפרון המנוח-בבחינה מתמדת של החללים, בתוספות מבניות ועד להתקנה זה מקרוב, של מערכת מיזוג אוויר. אולם יותר מכל וביתר שאת בעשור האחרון, היא הרחיבה את היקף הפעילות של המוזיאון בבקשה לחרוג מן המרחב האזורי שבו צמח, פלשה למרכז העשייה של האמנות הישראלית-זה שבו פועלים, או אמורים לפעול באורח בלעדי המוזיאונים העירוניים שלנו-וביססה בו מעמד איתן.
וכך, לצד המאמצים שגליה בר-אור הקדישה וממשיכה להקדיש לגילויים (או לגילוים מחדש) וחשיפתם של אמנים השייכים להיסטוריה המקומית, הציונית וההתיישבותית, או לזרמים שאינם נחשבים למרכזיים בתולדות האמנות הישראלית והעניקה להם פרשנות הגודשת את מימדם התיעודי, היא פועלת להצגה מקיפה, שיטתית ומעמיקה הנתמכת על-ידי מחקרים יסודיים של כמה מאבות האמנות המודרנית בישראל. ראוי לציין במיוחד את התערוכות שהקדישה לאביבה אורי ולהנרי שלזניאק שהחזירו אל התודעה את חשיבות שנות השישים של המאה הקודמת, כשנותיה המכוננות של האמנות העכשווית בישראל.
להערכה רבה ראוי גם צוות המוזיאון שגליה בר-אור בנתה בהצלחה מרובה, צוות השותף להתלהבות "המיסיונרית" שהיא משקיעה בתיווך בין האמנות לקהל.
ד"ר אילנה זינגר האוצרת הראשית של מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה, הקנתה לו, מאז שנפתח מחדש לפני 12 שנה, מעמד של מוזיאון למופת במדינת ישראל, מוזיאון שיש בו כדי לשמש דוגמא לרבים וטובים. לרשותה של אילנה זינגר עמדו נתוני פתיחה מרשימים: אוסף אמנות המיוחד לתרבות ספציפית שהוא מגובש, עשיר ומקיף ויש בו פריטים רבי ערך שמעטים מדוגמתם בעולם ואפילו ביפן עצמה, מבנה אנין, המציע חללים ואבזרי תצוגה משובחים לתצוגות הקבע כמו לתערוכות המתחלפות והוא משתלב בהצלחה בסביבתו הנופית-אורבאנית.
נתון פתיחה שלישי הוא התמחותה של אילנה זינגר באמנות יפן, בתרבותה ובלשונה וההיכרות המעמיקה שיש לה עם האסתטיקה ועם ההיסטוריה שלה, שאת הרצף שלהן היא מובילה עד לאמנים הפועלים אל תוך העולם המודרני.
כל אלה חברו למה שמתגלה לעינו של המבקר הן בתצוגות הקבע והן בכל תערוכה מהתערוכות שאילנה זינגר אצרה במזיגה נדירה של ידע וחן, של כל מי שנוטל קטלוג מן הקטלוגים שהיא הפיקה, חש בזה שהם ניזונים ממידה של אהבה ויראת כבוד שאין מי שישתווה לה בעולם המוזיאונים שלנו ואולי, בכלל בעולם התרבות בישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה