משרד הפנים מסרב להעלות הפלאשמורה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת צפויה לבקש (יום ד', 21.11.07) את חוות דעתו של מבקר המדינה על אי-יישום החלטת הממשלה להעלאת שארית יהדות אתיופיה.

הדיון בנושא מתקיים כתוצאה מפעולת שתדלנות של הוועד למען שארית יהדות אתיופיה, הטוען כי משרד הפנים מסרב לאפשר השלמת יישום החלטת הממשלה להעלאת 27,000 יהודי הפלאשמורה לישראל. זאת לאחר שאנשי משרד הפנים והממסד העוסק בעלייה הודיעו על הפסקת בדיקת זכאי העלייה תוך חודש ימים.

מדובר בהחלטה שקיבלה ממשלת אריאל שרון בפברואר 2003 להעלות לישראל את הפלאשמורה, אותו חלק של יהדות אתיופיה שעבר לנצרות בדורות הקודמים מלחץ הסביבה וחוזר בשנים האחרונות ליהדותו.

אותם יהודים שהתרחקו מן היהדות וכבר חיים למעשה כיהודים באתיופיה, נבדקו במפקד שנערך בשנת 1999 באמצעות רשימות מדוייקות שבעה דורות לאחור על-מנת לוודא שאכן מדובר בבנים לאימהות יהודיות.

אותה רשימה של שארית יהדות אתיופיה הוגדרה אז על-פי רשימות של משפחות בשלושה ריכוזים: היהודים שהיו מרוכזים באדיס אבבה, אלה שהיו מרוכזים בגונדר ואלה שהיו מפוזרים בכפרים. עד כה אושרו לעלייה כמעט כל אותם אלה שהיו רשומים בשנים מתוך שלושת האזורים, מאדיס אבבה ומגונדר. אותם יהודים, כ-27,000 במספר, עולים בקצב של 300 בחודש תוך הסכמה של ממשלת אתיופיה ועד היום עלו כמחצית מהם.

לטענת הוועד, משרד הפנים החליט לא לטפל באזור הכפרים. "הוא קיבל ליד את רשימות המפקד של שנת 99', לקח שתי חוברות ואמר שיבצע אותן, ואת השלישית שם במגירה", אמרו.

"ליהודים מגלות אחרת זה לא היה קורה"

צילום: הרב יואל בן נון

הרב יואל בן נון, מראשי הוועד להעלאת שארית יהדות אתיופיה, אומר ל-Nfc כי ברור שליהודים מגלות אחרת זה לא היה קורה. "עובדה שאנחנו מקבלים מרחבי רוסיה אנשים לא ממוצא יהודי, אלא ממשפחות שיש בהן סבא יהודי אחד והמון צאצאים שאינם יהודיים ואנחנו מקבלים אותם בלי לשאול הרבה שאלות, ובטח לא בודקים שבעה דורות לאחור אם כל האמהות הן יהודיות".

"אני לא רוצה לומר שמדובר בהחלטה גזענית אבל מספיק לי לומר את העובדות", ציין. "אני משאיר לכל אחד לשפוט לפי הבנתו. 13,000 יהודים נמצאים עדיין באתיופיה, ומשרד הפנים אומר שהוא מכיר רק ב-4,500 מהם, זה פשוט מטומטם. אני לא רוצה להגיד גזעני אבל אני אומר שזה טפשי לסיים באקורד צורם מפעל היסטורי מופלא".

"שר הפנים חושב שהחלטת הממשלה שגויה"

לדבריו, משרד הפנים טוען כי כבר השלים את ביצוע החלטת הממשלה. "שר הפנים חושב שהחלטת הממשלה מפברואר 2003 היא שגויה והוא מתנגד לה אז אם אפשר לצמצם, למה לא?", אמר.
"הם אומרים שטיפלו כבר בכל הקבוצה, אך למעשה אנחנו יודעים שאת החוברת השלישית של אזור הכפרים הם סגרו במגירה. מדובר בכמות לא קטנה של אנשים – כ-8,700 בני אדם שכבר מתרכזים מהכפרים אל גונדר, חוזרים לאורח חיים יהודי וששייכותם לעם היהודי אושרה על-ידי שלושה ראשונים לציון: הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה עמאר".

הרב בן נון מציין כי על אף שנקבע כי אותם מועמדים לעלייה אכן שייכים לעם היהודי הם יצטרכו לעבור השבה ליהדות. אותה השבה ליהדות משמעותה גיור קל כאשר במהלכו מערימים על המתגיירים פחות קשיים מאשר על מתגיירים רגילים.

"זה לא יכול להיות שמתוך קבוצה אחת יקחו שני שלישים וישאירו שליש. זה יביא צרות. זה מיותר וטפשי כי זה גם לא יצליח. כיוון שהעלו כבר כמחצית מאותה קבוצה וכ-5,000 אנשים נוספים שהיו באדיס אבבה ובגונדר ברור שהם בדרך לישראל".

"אם משרד הפנים רוצה לסיים בצורה מכובדת וראויה את המפעל ההיסטורי והמופלא של העלאת יהדות אתיופיה הוא צריך לסיים אותו באופן הראוי. זה גם מה שמוסכם בין ממשלת אתיופיה לארגונים היהודיים. אם רוצים להשלים את המפעל ולהתרכז בקליטה, צריך לקחת את ההחלטה של ממשלת ישראל מ-2003 ולבצע אותה במלואה. לקחת החלטה שמתייחסת לשלושה אזורים ולהגיד שמתייחסים רק לשניים מהם זאת בעייה של התנהלות משרדי הממשלה אל מול החלטת הממשלה. לכן יש יוזמה לבקש ממבקר המדינה לבחון את הנושא", אמר.

"שר הפנים יעשה את הדבר הנבון, החכם וההגון מבחינתו וזה גם ישרת אותו לסיים את הפרויקט של העלאת יהדות אתיופיה אם הוא יתן הוראה לבדוק את הזכאות של הקבוצה השלישית".

החברה הישראלית רוויה בדעות קדומות

בוועד הציבורי למען שארית יהדות אתיופיה חברים אנשים מקשת רחבה של הציבור הישראלי בהם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, אישי ציבור ימניים ושמאלנים, חילוניים ודתיים.

הרב בן נון מציין כי בוועד חברים גם רבנים וקייסים השייכים ליהדות אתיופיה המקורית, עדת ביתא ישראל. "תמיד מדברים על כך שיש קייסים שמתנגדים לעליית הפלאשמורה ואני יודע שיש קייסים ורבנים מבני העדה שתומכים בעלייה הזאת והם חברים איתנו בוועד", ציין.

כיום, עיקר הפעילות של הוועד מתרכזת בשתדלנות להעלאת יהודי הפלאשמורה לישראל. "באותו רגע שמשרד הפנים יאשר את זכאותם נעבור לעבוד על תחום אחר – על מעמד העדה בציבוריות הישראלית. כאן יש הרבה מה לעשות בקשרים שבחלקם הם מצויינים וחלקם בעייתיים", אמר הרב בן נון.

"בחברה הישראלית יש עוד הרבה דעות קדומות וצריך לעשות עוד הרבה מאמצים חשובים בתודעת הציבור. יכול להיות שהדעות הקדומות הללו הן השורש של הבעייה פה, אבל גם יכול להיות שזה גם נובע מכך שהקליטה של יהודי אתיופיה היא קשה ובעייתית וכי הם נטל על המדינה.לדעתי זה לגמרי לא נכון. בכל עלייה היו חלקים קשים בקליטה וההצלחות של קליטת יהדות אתיופיה הן הצלחות מרשימות ביותר ועל זה פחות מדברים. אני שומע מאנשים רציניים ומכל הכיוונים. שהעלייה הזאת היא נטל על החברה הישראלית וזה דבר שהוא בעיני לא נכון ולא הגון", ציין.

השר ישי: אין הגבלה או מכסה לעלייה מאתיופיה

צילום: השר אלי ישי, יוזם החלטת הממשלה

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב, ציין כי הוא רואה באי-ביצוע החלטת הממשלה שערוריה, ופנה ביוזמתו אל הראשון לציון הרב עמאר ואל סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי, שהיה יוזם החלטת הממשלה בהיותו שר הפנים.

השר ישי השיב לח"כ אורלב, ובמכתבו קבע כי "הגדרת הזכאות הינה הגדרה עקרונית שהתבססה על הגישה ההלכתית שרואה בהם יהודים. עולה מכך בבירור שלקריטריון זה אין שום הגבלה או מיכסה".

"גם בישיבת הממשלה בה נידונה והתקבלה ההחלטה לא עלה שום עניין שקשור... במכסה כלשהי או ברשימה סגורה כלשהי", לשון המכתב.

הרב עמאר, שהיה בין אלה שאישרו את יהדותם של יהודי הפלאשמורה, ציין כי "יש לבדוק גם את המבקשים לעלות ושאינם כלולים ברשימות הקיימות בידי משרד הפנים. כל אלו שנבדקו ונמצאו שהם בני אם יהודיה, חובה להעלותם כיהודים גמורים".