המחוזי הרשיע את גיל קיבץ שזייף תוצאות מבחנים במשפטים

גיל קיבץ, אשר הורשע בבית משפט השלום בירושלים בשמונה אישומים שעניינם זיוף מחברות בחינה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, בכוונה לקבל ציון גבוה יותר מהציון המקורי, ייאלץ לספוג הרשעה פלילית.

לאחר שנבחן המקרה של קיבץ על-ידי שירות המבחן, הומלץ לבטל את הרשעתו, בשל נכות פיזית - וכדי שלא למנוע ממנו להתקבל ללימודים ועבודה עתידיים. מדינת ישראל הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, ובו טענה כי ביטול הרשעתו של קיבץ אינו צעד מוצדק. בית משפט המחוזי, בהרכב של השופטים יעקב צמח, יהודית צור ומרים מזרחי, קיבל את הערעור.

על-פי כתב האישום, נהג קיבץ לגשת לבחינות במקצועות שונים, ולאחר שקיבל את הציונים בבחינות, היה משנה בכתב ידו את הציון הכתוב על מחברת הבחינה. עם הציון החדש ניגש למזכירות הסטודנטים ומבקש לתקן את הציון המופיע במחשב. המזכירות הייתה עושה כן על יסוד הזיוף. כך תיקן לעצמו קיבץ ציונים מ-61 ל-91, מ-48 ל-98, וכיוצ"ב.

כתוצאה מהעלאת הציונים, נכלל קיבץ ברשימת מצטייני הדיקן, ואף קיבל פרס הצטיינות בסך 5,100 ש"ח. בנוסף, כתוצאה מציוניו, התקבל לתוכנית משולבת של הפקולטה למשפטים והפקולטה למדעי החברה, ולמד במקביל בחוגים למשפטים, ולכלכלה.

עקב מעשיו הואשם קיבץ בעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, או ניסיון לקבלת דבר במרמה. לפי הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הודה קיבץ בשלושה אישומים ובעובדות של אישום רביעי, נידון למאסר על תנאי, לקנס ולשירות לתועלת הציבור. כמו כן חויב להשיב לאוניברסיטה את דמי מלגת ההצטיינות שקיבל במרמה. עוד על-פי ההסדר, התבקש תסקיר שירות מבחן.

שירות המבחן תיאר את קורותיו של קיבץ, אשר הינו נכה במידה מסוימת כתוצאה מתאונת דרכים, ואשר עברו עליו תנאי חיים לא קלים כתוצאה מהנכות, בין השאר, ליקויי למידה מהם הוא סובל. לטענתם, בשל ליקויי הלמידה, הרגיש צורך כה עז למצוינות והישגיות גבוהה. שירות המבחן המליץ לבטל את הרישום הפלילי, ורק לחייבו בשירות לתועלת הציבור.

שופטת בית משפט השלום בירושלים, שרה דותן, נענתה לבקשה וביטלה את הרישום הפלילי. בין היתר צוין, כי קיבץ נענש דיו בפרסום הפרשה ובביטול שתי שנות לימוד בפקולטה למשפטים, וכעת יש לאפשר לו לשקם עצמו.

על החלטה זו ערערה המדינה, בטענה כי מחמת חומרת העבירות, הישנותן, אופיין, התיחכום והתעוזה בביצוען, וכן על-מנת להרתיע, אין מקום לביטול הרישום הפלילי.

עוד טענה המדינה, כי שיקולי שירות המבחן הם לטובת האדם הפרטי, ולאו דווקא ציבוריים, ולכן תפקידו של בית המשפט הוא ליצור את האיזון בין הנתונים השונים.

לטענתה, החומרה במעשיו של הנאשם ויתר שיקולי הענישה, מטים את הכף לכיוון הרשעתו. אי הרשעה במעשים אלו, עלולה לפגוע בנורמה המחייבת להקפיד על טוהר הבחינות, ועל נקיון כפיים בתחום האקדמי.

בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את הערעור של המדינה, ביטל את החלטת בית משפט השלום והרשיע את גיל קיבץ בעבירות שבהן הודה.

על קיבץ נגזרו 300 שעות לתועלת הציבור וקנס בסך 5,000 ש"ח.