חוק זכות יוצרים אושר בכנסת

חוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007, אושר (יום ג', 20.11.07) במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית. החוק החדש יחליף את חוק זכות יוצרים הבריטי משנת 1911 ופקודת זכות יוצרים, שחלים בישראל מאז המנדט הבריטי. החוק עבר ברוב גדול במליאת הכנסת וזכה לתמיכה רבה של סיעות הבית. משרד המשפטים, באמצעות עוה"ד עמית אשכנזי ותמיר אפורי, קידם את הצעת החוק תקופה ארוכה, והיא נדונה בישיבות רבות של ועדת הכלכלה, בראשותו של ח"כ משה כחלון.

"הנדסה חוזרת" של תוכנת מחשב

החוק החדש מגן על הזכויות האלה ביצירה: זכות בלעדית לשלוט בהעתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט, עשיית יצירות נגזרות, והשכרה של היצירות השונות, כל סוג יצירות והזכויות הנתונות ביחס אליו. לצד זכויות היוצרים, יש הוראות לעניין שימושים מותרים שלא היו בחוק המנדטורי, כגון פטורים לצרכי הוראה במוסדות חינוך, שימור דיגיטלי של תכנים ו"הנדסה חוזרת" של תוכנת מחשב לצרכי פיתוח תוכנות משלימות או גילוי פרצות אבטחה. חידוש מרכזי בפרק זה הוא סעיף כללי, המגדיר את רשימת המטרות שלשמן ניתן לעשות "שימוש הוגן" ביצירה, בהתאם למבחנים הקבועים בסעיף זה. הוראה זו מאפשרת את הגמישות לבתי המשפט, במקרים המתאימים, לאזן בין זכות היוצרים לבין אינטרסים אחרים.

בחוק נקבעות לצד הזכויות הכלכליות גם זכויותיו המוסריות-אישיות של היוצר, החלות לצד הזכויות הכלכליות הקיימות ביצירה. זכויות אלה הן הזכות למתן קרדיט והזכות למנוע שינוי ביצירה הפוגע בכבודו של היוצר. בפרק נכלל הסדר מפורט יותר מזה שהיה קבוע בחוק הקודם, כדי לתת תשובות לסוגיות שהיו עד כה בלא פתרון, כגון זכויות מוסריות ביצירה של עובד, וזכויות לאחר מות היוצר. לצד זכויות אלה, סייג לשפיו לא תהיה אחריות בשל הפרת זכות מוסרית, במקרה שהפעולה שנעשתה ביצירה הייתה סבירה בנסיבות העניין. לאחר דיונים בין משרד המשפטים לבין ארגוני היוצרים, הוצעה הוראה משלימה המפרטת רשימה של שיקולים שבית המשפט יוכל להביא בחשבון בעניין זה.

התחשבות בתום הלב

בחוק זכות יוצרים גם הוראה בנושא פסיקת פיצוי בלא הוכחת נזק. זו הוראה מעט יוצאת דופן במשפט האזרחי. מטרתה לשרת תכלית ראייתית, הנובעת מהקושי לכמת את שווי הנזק בהפרת זכות יוצרים, וכן לשרת תכלית של הרתעה. הוועדה שמעה טענות רבות בדבר החשש מפני שימוש לרעה במנגנון זה. לאחר כמה דיונים הושגה פשרה ולרשימת השיקולים שנכללה בהצעת החוק נוספה הוראה שלפיה על בית המשפט להתחשב גם ב"תום לבו" של המפר. מטרתה של תוספת זו היא לאפשר הבחנה בין מי שהפר זכות יוצרים בתום לב, שביחס אליו אין מקום לשיקולי הרתעה, לבין מי שמפר זכויות בחוסר תום לב, שלתכלית הרתעתו יהיה משקל גדול יותר.

במהלך הדיונים, קיבלה הוועדה עשרות ניירות עמדה של ארגוני יוצרים ושל גורמים מעוניינים אחרים, והזמינה לדיוניה מאות משתתפים. בדיונים הצליח משרד המשפטים לגבש הסכמה סביב סוגיות רבות שהיו במחלוקת בחוק, ובהם נושאים שהיו במחלוקת ציבורית ערה. החוק שאושר משקף איזונים בין האינטרסים למיניהם, באופן קרוב הגורמים המעורבים שבעי רצון מהתוצאה, הן היוצרים והן תעשיית ההפקה והשידור. משרד המשפטים סבור שהחוק מציג איזון ראוי בין הצורך לעודד את היצירה לבין האינטרסים הציבוריים הרלוונטיים.