איך מזהים מצוקות בציורי ילדים?

בית, שמש, אמא-אבא. זה לרוב מה שילדים קטנים יודעים לצייר. ואנחנו, הורים נלהבים שכמונו, מעיפים מבט חטוף ביצירה ומגיבים מייד בקריאות התפעלות מהבייבי ואן גוך הפרטי, ובתלייתה על המקרר.

מבט קצת פחות חטוף בציורים יכול לחשוף קצת יותר משמש, בית, אבא-אמא, למשל מצוקה או פחדים, ניצול מיני או כעסים מודחקים.

ברחבי הארץ פועלים לא מעט מכונים המסייעים בפענוח ציורים של ילדים, אולם בעזרת כמה כללים פשוטים, יכולים גם הורים להתחקות אחר חדרי הנפש הסודיים של ילדיהם.

חשוב לזכור, שלרוב סימן אחד לא יעיד על מצוקה גורפת, ולכן יש לאתר מספר סימנים המופיעים בציורים על-פני תקופת זמן של מספר חודשים.

רגרסיה פתאומית בשלבי הציור: למשל, ילד בן 6 שעד-כה צייר באופן צורני וסימבולי, חוזר פתאום לשלב השרבוט. הרגרסיה הפתאומית מגנה על הילד משום שהוא חוזר לשלב מוכר ובטוח יותר עבורו. תפקידנו כהורים וכבעלי מקצוע להיות ערים לתופעה זו.

שימוש בלחץ חלש מאוד: כאן יש לבדוק האם התופעה נובעת מסיבה פיזיולוגית (טונוס שרירים נמוך וכד'), במידה ולא, הדבר עלול להעיד על חוסר ביטחון ותחושת חוסר אונים לגבי התמודדות עם העולם.

מיקום אלמנטים בצדי הדף: ילדים החווים קושי בהשתלבות חברתית או חשים שנוכחותם אינה משמעותית לסובבים אותם, ימקמו בית/פרח/דמויות בצדי הדף, תוך יצירת רווח גדול ומשמעותי במרכז הדף.

דמויות מעוותות ומפלצתיות: שיניים חשופות, ידיים גדולות ומאיימות ובעיקר דמויות חסרות צלם אנוש, יעידו על-כך שלילד יש קושי ופחד מהתמודדות עם הסובב אותו. חשוב לציין, כי ילדים רבים (ובעיקר בנים) אוהבים לצייר מפלצות ודמויות כוחניות, ולא כולם מעידים על מצוקה. ציור יהפוך למעיד על מצוקה רק כאשר מתקיימים מספר תנאים גרפולוגיים, כמו: קו שבור ורוטט, לחץ חלש, ארגון לקוי ועוד.

ציורים שבלוניים ונוקשים: כאשר הילד מקפיד יתר על המידה שלא לצאת מהקווים, מקפיד על המסגרת של הציור, צובע בלחץ חזק עד שנוצר חור בדף, ובעיקר יוצא מכליו כאשר אינו מצליח במשימה זו, יש לבחון אפשרות של קושי בהתמודדות עם מצבים לא צפויים/מצבי חרדה ובעיקר פחד מביצוע לא מושלם.

הצללת דמות או חלק ממנה: כשילד בוחר להצליל את כל הפנים, או לחילופין רק את אזור איברי המין, קיימת אפשרות להתעללות מינית ולתחושת דחייה.

שקיפויות למיניהן: הכוונה לציור בו רואים את מבנה הראש מבעד לכובע, רגליים מבעד למכנס וכד'. תופעה שנחשבת לנורמטיבית עד גיל 7-8 כאשר מעבר לכך, הדבר עלול להעיד על קשיים בתחום הרגשי ובתחום הקוגניטיבי (קשיי ריכוז, חשיבה מבולבלת) ורגרסיה בתחום הרגשי.

חשוב לציין, שקיימים מאפיינים שונים לציורי ילדים חולים, ילדים שנחשפו להתנסויות מאיימות שונות החל מהתעללות גופנית ונפשית ישירה, דרך עדות למעשה התעללות וכלה במצוקה שהתעוררה בעקבות מלחמות, פיגועי טרור ומצבי משבר נוספים אחרים.