לישראל אין ולא הייתה אסטרטגיה הסברתית

מבקר המדינה קובע:

"מוטל על משרד ראש הממשלה לסכם ללא דיחוי - בשיתוף עם משרד החוץ, משרד הביטחון, צה"ל, המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל ומשרדי הממשלה הנוספים הנוגעים בדבר, את תפיסת ההסברה; לקבוע את הסמכות והאחריות לתיאום פעילות ההסברה ברמה הלאומית לצורכי החוץ והפנים ואת עקרונות הוצאתה אל הפועל; ולעגנם בהחלטת ממשלה, וכן לשקול את הצורך לעגנם בחוק"

מבקר המדינה קובע בדוח, כי על אף שהתריע בדוח הביקורת הקודם על הליקויים החמורים הקיימים בפעילות ההסברה הממלכתית זה עשרות שנים ועל הצורך לקבוע תפישת הסברה כוללת בנושאי חוץ וביטחון ברמה הלאומית, המשיכה סחבת בלתי נסבלת, שגרמה לכך שלא גובשה כל מדיניות הסברתית אחידה על-ידי משרד ראש הממשלה ועל-ידי משרד החוץ.

לדבריו, חוסר האסטרטגיה ההסברתית גרם לצה"ל ליטול את היוזמה להסברה שאמורה להיות מדינית בעיקרה. עוד הוסיף כי גם לאחר תחילת המלחמה לא נעשתה עבודת מטה נדרשת זו.

"הריק שנוצר בתחום זה גרם לתהליך לא תקין שבו הדרג הצבאי, שנקודת מבטו היא בהכרח ביטחונית-צבאית, נטל את היוזמה לקביעת אסטרטגיית ההסברה של המדינה, שלה פנים רבות שאינן ביטחוניות, שעה שתהליך זה אמור להתבצע ברמה המדינית, וצה"ל אמור להיות שותף בכיר בו, אולם לא להובילו", כתב בדוח.

צה"ל שימש בפועל כמסביר הלאומי

עוד ציין כי היעדר התיאום בין ההסברה לצורכי פנים לבין הסברת החוץ בראשות משרד ראש הממשלה בלט במיוחד בעת המלחמה בלבנון, שמתחילתה התנהלה בשתי זירות - צבאית ואזרחית. "במשרד ראש הממשלה לא נעשתה עבודת מטה טרם המלחמה לצורך קביעת מרכזי הכובד של ההסברה הלאומית כלפי חוץ וכלפי פנים, בהתחשב באיום בזירה הצפונית בנוגע ללבנון ולחיזבאללה, המאופיינת בלחימה בו-זמנית בחזית ובעורף. עבודת מטה זו אף לא נעשתה בתחילת המלחמה. בפועל, שעה שבמהלך הלחימה השקיעה חטיבת דובר צה"ל מאמץ ניכר להאדיר את עצמת צה"ל לשם חיזוק החוסן הלאומי ושיפור תדמית צה"ל, לא היה תיאום לשם איזון של ההסברה הזו עם הסברת החוץ, שבאחריות משרד החוץ, שהדגישה את התוצאות הקשות של התקפת חיזבאללה על תושבי ישראל".

"במהלך המלחמה לא התקיימו תדריכים תקופתיים ממלכתיים יזומים לכלי התקשורת, והתדריכים היומיים של צה"ל שימשו בפועל כתדריכים התקופתיים הממלכתיים, שבהם נמסר מידע לציבור. עקב כך העלו קציני צה"ל בתדריכים אלה לא אחת נושאים שבהם עלה גם תוכן מדיני. משרד מבקר המדינה מעיר כי התדריכים הצבאיים אינם מהווים תחליף לתדריך המדיני הממלכתי, שאמור לתת הדרג המדיני או נציג מטעמו", לשון הדוח.

עוד ציין המבקר, כי בסיכום תחקיר המלחמה שעשה צה"ל קבע הרמטכ"ל דאז, רב אלוף דן חלוץ, כי דובר צה"ל אינו דובר מדינת ישראל ולכן עליו לעסוק בדוברות צה"ל בלבד, וכי כאשר זה גולש למקומות אחרים צריך לעצור את זה. "התברר כי אף שאחד מתפקידי חטיבת דובר צה"ל הוא "להשתתף במאמץ ההסברה הלאומי בסביבה הבינלאומית והאזורית", אין בחטיבה מסמך יסוד המפרט כיצד היא אמורה ליישם את תפקידה זה ובאיזה אופן היא אמורה לסייע לדרג המדיני", ציין המבקר.

המבקר קובע בדוח כי על אף שכבר בשנת 2002 נקבע בדוח מבקר המדינה כי יש לבחון מחדש את אופן שילוב לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) במערך ההסברה הלאומי, לא עשה זאת משרד ראש הממשלה והליקויים במישור זה נותרו בעינם ואף החמירו במהלך המלחמה.

לדבריו, בתחילת הלחימה לא הייתה יד המכוונת את הטיפול בעיתונאים הזרים, ומשרד ראש הממשלה השאיר את עבודת ההסברה לתקשורת הזרה בידי צה"ל אשר עשה זאת בפריזמה הצבאית המצומצמת שלו. "חלק ניכר של ההסברה לנציגי התקשורת הזרה בתקופת המלחמה בוצע בידי צה"ל, על-פי תפישתו ולא בראייה לאומית כוללת", קבע לינדנשטראוס.

לא היה גורם שהקדיש את מלוא זמנו להסברה

מבקר המדינה מציין כי באמצע מלחמת לבנון השנייה, ב-3 באוגוסט 2006, העביר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, את האחריות למערך ההסברה הישראלית מיועץ ראש הממשלה לענייני תקשורת למזכיר הממשלה שריכז את העניין בנוסף לתפקידיו האחרים.

המבקר מציין כי אומנם בשבועיים שחלפו מאז ועד לתום המלחמה חל שיפור בהסברה הישראלית אך עצם ביטול האחריות של יועץ התקשורת לרה"מ לתיאום מערך ההסברה בעיצומה של המלחמה, כמו גם העברת האחריות לכך למזכיר הממשלה שתחום זה אינו באחריותו, מעידים, לדברי המבקר, על הליקוי המתמשך באופן תיאום מערך ההסברה ברמה הלאומית.

לטענתו, מן הראוי שהתפקיד של מתאם מערך ההסברה הלאומי, יאויש בידי גורם-על אשר יקדיש את מלוא זמנו ותשומת לבו אך ורק לתחום הייעודי עליו הוא מופקד. על כן, חשוב שתהיה הפרדה ברורה בין התפקיד של תיאום מערך ההסברה הלאומי לבין משרת יועץ התקשורת של רה"מ.

ישראל נכשלה בהסברה בערבית

המבקר מציין במיוחד את כשל ההסברה הישראלית בערבית אשר התחדד בימי מלחמת לבנון השנייה על אף שבמשרד החוץ ובדובר צה"ל הוקמו גופי הסברה דוברי ערבית מאז דוח הביקורת הקודם.

"כשל זה מתבטא בכמה תחומים: בהיעדר מדיניות הסברה לאומית כוללת בתחום זה; בהיעדר גוף ממלכתי המוסמך לרכז את הפעולות במישור זה; בצמצום היכולות של גופי השידור של מדינת ישראל בשפה הערבית בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט. בתקופת המלחמה בלט היעדר פעילותו של משרד רה"מ לתיאום בין גורמי ההסברה בערבית במשרד החוץ, במשרד הביטחון, בחטיבת דובר צה"ל ובמשטרה. כל אלה פגעו ביכולתה של ישראל להציב את עצמה על מפת התקשורת הערבית ולבנות גשרים בינה לבין מיליוני צופים ומאזינים ערבים".

יש לעגן תפישת הסברה בהחלטת ממשלה

"מוטל אפוא על משרד ראש הממשלה לסכם ללא דיחוי - בשיתוף עם משרד החוץ, משרד הביטחון, צה"ל, המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל ומשרדי הממשלה הנוספים הנוגעים בדבר, את תפיסת ההסברה; לקבוע את הסמכות והאחריות לתיאום פעילות ההסברה ברמה הלאומית לצורכי החוץ והפנים ואת עקרונות הוצאתה אל הפועל; ולעגנם בהחלטת ממשלה, וכן לשקול את הצורך לעגנם בחוק", קבע המבקר בדוח.

חטיבת דובר צה"ל לא היתה יציבה

בדוח המבקר נקבע כי בעת המלחמה בלבנון נמצאה חטיבת דובר צה"ל במצב ארגוני לא יציב, נוכח שני שינויים ארגוניים משמעותיים שנעשו בה בתוך פרק זמן קצר. בשל כך, במועד תחילת המלחמה חסרו בחטיבה מסמכי יסוד מעודכנים, שהיו אמורים לשמש בסיס מוכר ומחייב לכלל קציני החטיבה, כגון תפישת הפעלה חטיבתית מעודכנת לעת שגרה ולעת חירום וסיכום תורתי מעודכן לתחומי התקשורת, הדוברות וההסברה בצה"ל.

מלבד זאת קבע המבקר כי בחטיבת דובר צה"ל המשיכו להזניח את הטיפול בתחום התיעוד המבצעי המצולם שעליו הצביעה הביקורת בשנת 2002. את האחריות לכך הוא מטיל על מפקדת זרוע היבשה ועל חטיבת דובר צה"ל.

"כתוצאה מכך, צה"ל לא הצליח לספק את התיעוד המבצעי המצולם הדרוש, שבחלקו נועד גם לשמש לצורכי ההסברה ברמה הלאומית, ובכך נפגע מאמץ ההסברה בכללותו. זאת, בעיקר בשל הטיפול הכושל של מפקדת זרוע היבשה, שהוטלה עליה האחריות לנושא, וכן בשל הטיפול הלקוי של חטיבת דובר צה"ל בתחום אחריותה המקצועי. הניסיון לתת מענה לצורכי התיעוד המבצעי המצולם במהלך המלחמה היה מאוחר מדי ובלתי מספק".

לינדנשטראוס ציין עוד כי בצה"ל אין כיום הוראות כתובות המסדירות את צירופם של כתבים ליחידות צה"ל בשטחי לחימה, לרבות חלוקת האחריות, הסמכויות ודרכי שיתוף הפעולה בתחום זה בין גורמי צה"ל החל מרמת המטה הכללי ועד היחידה המבצעית. עובדה זו גרמה למקרים שבהם מפקדים בשטח סירבו לצרף כתבים לפעולות בשטח על אף שהייתה זו הוראה של הרמטכ"ל או של מפקד פיקוד הצפון.

"התברר כי חלק מבקשות חטיבת דובר צה"ל בעת המלחמה לצרף כתבים לכוחות הלוחמים נתקלו בהתנגדות של מפקדים, וחלק מהם אף לא מילאו את הנחיות הרמטכ"ל ומפקד פיקוד הצפון לצרף כתבים לכוחות הלוחמים".

ביקורת מרומזת על מירי רגב

ביחס לזהות האדם המאייש את תפקיד דובר צה"ל, תפקיד שאוייש בימי מלחמת לבנון השנייה על-ידי תא"ל מירי רגב, קובע המבקר כי "ראוי שהמינוי לתפקיד דובר צה"ל, שהוא תפקיד מטה מקצועי בכיר במטה הכללי, ייעשה על-פי אמות מידה ברורות וידועות שייקבעו מראש על-ידי צה"ל".

פיקוד העורף לא היה ערוך להסברה לאזרחים

מבקר המדינה קובע כי במועד פתיחת המלחמה לא היה פיקוד העורף ערוך כראוי בתחום ההסברה לאזרחי מדינת ישראל.

"חומרי ההסברה של הפיקוד לרבות מודעות מוכנות מראש לעיתונים, סרטוני הדרכה בנוגע לבחירת חדר מוגן והנחיות התגוננות לא היו מעודכנים לתרחישים שנקבעו ואושרו, בהם האפשרות של ירי רקטות על מדינת ישראל, ולפי לקחים שהופקו ממלחמות וממצבי כוננות קודמים", קבע. "על אף החשיבות של אולפן השידור של פיקוד העורף להנחיה והדרכה של האוכלוסיה בעת חירום, לא היה הפיקוד ערוך כנדרש להפעלתו בתוך זמן קצר בתרחישים שונים; גם תפקידי "מסבירים" לא אוישו בפיקוד בתחילת המלחמה, וחסרו מסבירים בשפות זרות כגון ערבית, רוסית ואמהרית; פיקוד העורף והמשטרה לא סיכמו מי אחראי להסברה לאוכלוסיה בנוגע לרקטות שלא התפוצצו, וממילא לא הוכנה מראש ואף לא בעת המלחמה תוכנית הסברה לאוכלוסיה, שנועדה להזהיר ממגע עם נפלים, אלא רק לקראת סיומה", קבע.

תגובת צה"ל: רבים מליקויי ההסברה תוקנו

מצה"ל נמסר בתגובה כי רבים מהליקויים שהועלו בנושא ההסברה כבר תוקנו, הן בתוך צה"ל והן בינו לבין גורמי ההסברה האחרים. "צה"ל מברך על החלטת הממשלה בדבר הקמת מערך הסברה לאומי וכבר ביצע את כל ההכנות הנדרשות על-מנת להשתלב במסגרת זו לכשתקום", לשון הודעת דובר צה"ל.

עוד נמסר כי בתוך כך בוצעו פגישות עבודה בין גורמי דובר צה"ל לגופי ההסברה השונים ונכתבו טיוטות לשיתוף פעולה ולתאום עם משרד החוץ, משטרת ישראל ומשרד הביטחון.

באשר לסוגיית ביטחון המידע, נכתבה פקודה משותפת לדובר צה"ל, לצנזורה ולמחלקת ביטחון מידע, המסדירה את נהלי העבודה וחלוקת תחומי האחריות בין הגופים. הנושא אף תורגל בתרגולים השונים שביצע צה"ל במהלך השנה.

"שנת העבודה 2007 נוצלה למימוש הנחיות הרמטכ"ל, לשיפור משמעותי במודעות לתחום ביטחון המידע בצה"ל, במהלכה של השנה בוצעו הדרכות, הרצאות ומבצעים בהיקפים נרחבים, שמטרתם העלאת המודעות לתחום ביטחון המידע", ציינו בצה"ל.

באשר להערות המבקר בנוגע להסברה והדרכת אוכלוסיה על-ידי פיקוד העורף, הרי שלטענת צה"ל הליקוי תוקן. "הדבר קיבל משנה תוקף בדיון שנערך בחודש אוגוסט 2007 בוועדה לביקורת המדינה, בראשות חבר הכנסת זבולון אורלב, ובהשתתפות מבקר המדינה. בדיון, אמר יו"ר הוועדה חבר הכנסת זבולון אורלב כי "נחה דעתנו שבמערכת הביטחון יש היום תוכנית ששמה את הטיפול בעורף במקום אחר".

בצה"ל מסבירים כי במסגרת תיקון הליקויים בהסברה של פיקוד העורף הוכנו חומרי הדרכה מפורטים לאוכלוסיה, להתנהגות ולהתגוננות בשעת חירום. "בימים הקרובים יישלחו חוברות ההדרכה לבתי האזרחים. בנוסף סוכמו גבולות גזרה ברורים בין דובר צה"ל לפיקוד העורף בכל הקשור להבחנה בין הדרכת אוכלוסיה והנחיות מצילות חיים, אשר באחריות פיקוד העורף, לבין תחום ההסברה אשר נותר באחריות דובר צה"ל".