עלייה במספר התינוקות שנולדו במשקל נמוך מאוד

בשנים 2000-1996 נרשמה עלייה במספר התינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (מלנ"מ) בישראל - מ-1,333 בשנת 1996 ל-1,648 בשנת 2000. במקביל, נצפתה עלייה במספר ימי האשפוז של תינוקות (מלנ"מ). כך עולה (א', 18.11.07) מדוח מסכם של היחידה לחקר בריאות האישה והילד, מכון גרטנר, תל השומר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, תחום פרינטולוגיה במשרד הבריאות.

מנתוני הדוח עולה, כי העלייה נבעה בעיקר מאשפוז תינוקות שנולדו בהריונות מרובי עוברים, אשר רובם הם תוצאה של טיפול באי פריון, ובעיקר הפריה חוץ גופנית (IVF).

עוד נמצא, כי משנת 2000 הופחת מספר העוברים המוחזרים בטיפולי IVF, וב-2003 פורסם נייר עמדה של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה ובו היתה המלצה להגביל את מספר העוברים המוחזרים בשלושת הטיפולים הראשונים של IVF לשני עוברים.

מספר תינוקות במלנ"מ מהריונות מרובי עוברים בעקבות טיפול IVF ירד ב-5 השנים האחרונות מלמעלה מ-300 תינוקות בשנים 1998 ו-2000 ל-224 ב-2005. בשנים 2005-2004 מספרם דומה לזה של תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד מהריונות מרובי עוברים ספונטניים.

הירידה במספר תינוקות מרובות עוברים במשקל נמוך נובעת מהירידה במספר התינוקות במשקל נמוך משלישיות. שיעור לידות תינוקות במלנ"מ ב-2005 עמד על 1.04% לעומת 1.21% ב-2000 - ירידה של כ-14%. כמו-כן, חלה ירידה של לכדי שליש במספר התינוקות משלישיות - מכ-170-200 תינוקות בשנים 2000-1996 ל-66 תינוקות ב-2005.

בשנת 2005 נולדו 610 תינוקות בלידה מרובה לעומת 730 תינוקות בשנת 2000 - ירידה של כ-80%.

מספר ילדות התאומים נשאר יציב לאורך השנים ועומד על כ-550-500 תינוקות בשנה וגם מספר התינוקות בלידות תאומים בעקבות טיפול IVF נשאר יציב לאורך שנים, ועומד על כ-200 תינוקות בשנה.

מספר תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד מהריונות מרובי עוברים עקב טיפול שנעשה על-ידי גורמי ביוץ נשאר יציב לאורך השנים.

מהממצאים עולה, כי הירידה במספר תינוקות מלנ"מ משלישיות בולטת בקרב תינוקות מלנ"מ שנולדו בלידות מרובות עוברים בעקבות טיפול IVF. כמו-כן, נרשמה ירידה עד לכדי חמישית במספר תינוקות מלנ"מ משלישיות בעקבות טיפול ב-IVF - מכ-120 תינוקות ב-1999-1998 ל-16 תינוקות ב-2005.

בקרב תינוקות מלנ"מ שנולדו מהריונות מרובי עוברים בעקבות טיפולי אי פריון אחרים (גורמי ביוץ ואחרים) גם כן רוב הלידות הן לידות של תאומים ומספרם עומד על כ-120-110 תינוקות בשנה.

בין השנים 2005-1996 חלה ירידה של כ-20% בתמותה בקרב תינוקות מלנ"מ מ-24% (320 תינוקות) ב-1996 ל-17.1% (256 תינוקות) ב-2005.

בשנים 2005-1996 נרשמה ירידה בסך ימי אשפוז של תינוקות מלנ"מ משלישיות מכ-9,000-8,000 ימים בשנים 2000-1996 עד לכ-3,500 ימים ב-2005.

ממשרד הבריאות נמסר, כי מגמת היציבות בסך ימי האשפוז, למרותה עלייה בשיעור ההישרדות שלהם, נובעת, מהירידה במספרם ובסך ימי האשפוז של תינוקות מלנ"מ משלישיות.

תחלואה בקרב תינוקות

מנתוני הדוח העולה, כי 64.2% מהתינוקות שאושפזו במחלקות הפגים סבלו מ-Respiratory Distress Syndrome. זאת לעומת תקופות אחרות בהן הגיע ל-62.5%. עלייה בשיעור תחלואה נשימתית נמצאה גם בקרב ילדים עם Apnea of Prematurity.

שיעור התינוקות הסובלים מ-Bronchopulmonary Dysplasia נמוך משיעורם בשנה הקודמת ועומד על 18.8%.

ב-2005 אובחן Patent Ductus Arteriosus בקרב 28.9% מהתינוקות, לעומת 32.3% ב-2004.

5.9 מהתינוקות אובחנו כסובלים מ-Necrotizing Enterocolitis ב-2005. כמו-כן, ב-2005 שיעור אלח דם מאוחר בקרב תינוקות מלנ"מ אשר שרדו 3 ימים הינו 30.3% (413 תינוקות) ואלח דם מוקדם (לפני גיל 72 שעות) אובחן אצל 28 תינוקות (1.9%).

עוד עולה, כי אצל 55 תינוקות (5%) אובחנה רטינופטיה של הפגות (ROP) בדרגות 4-3, לעומת 7%-6% בתקופות קודמות. ישנה ירידה באחוז התינוקות שעברו טיפול בקריוטרפיה או בלייזר: 50 תינוקות (4.5%) קיבלו טיפול זה ב-2005 לעומת 71 (6.1%) בשנה הקודמת.

בקרב 10.4% מהתינוקות שעברו בדיקת אולטרסאונד מוחי לפני גיל 28 יום, אובחן דימום בדרגות הקשות (דרגות 4-3) סביב או בתוך חדרי המוח. שיעור זה הינו מנוך מעט לעומת שנת 2004 (11.5%).

מהנתונים עוד עולה, כי אצל 53 תינוקות אובחן Periventricular Leucomalacia ושיעורם מתוך התינוקות שעברו בדיקת אולסטראסונד מוחי לאחר גיל 28 יום (5.2%) נמוך לעומת התקופות הקודמות. בנוסף, נצפתה ירידה באחוז התינוקות שסבלו מ-Post Hemorrhagic Hydrocephalus ב-2005: 3.4% לעומת 5% בשנה הקודמת.

עוד עולה, כי ב-2005 נרשמה ירידה באחוז הילדים שסבלו מפרכוסים בעת האשפוז - מ-4.6% בשנת 2004 ל-3.4% בשנת 2005.