סלואו ירח

בפעם השנייה החודש אספתי את עצמי אחרי יום עבודה והדרמתי אשקלונה. הפעם כדי לספר לכם על ביסטרו בר קפה לונה שבכיכר החאן, מרחק ארבעים דקות מהעיר הגדולה. ברור שבעיר שיש בה הכל, יש מעט מאד אנשים שייקחו את עצמם סתם ככה לאשקלון כדי לאכול במסעדה, טובה ככל שתהיה. אחרי ארוחה בלונה ברור לי שלאשקלונים ולחבריהם באזור ממש אין צורך לנסוע צפונה כדי ליהנות מאוכל טוב ומאווירה רומנטית למהדרין.

נפגשתי עם אוריה בכניסה ללונה. רומנטיקה אומנם לא תהיה פה, אבל לשמוע אותו שואל בכל מסעדה אם במקרה יש להם ג'חנון תמיד מצחיק אותי, וזה גם משהו. נכנסנו דרך דלתות עץ ענקיות וכבדות שמרמזות למן הצעד הראשון שיש פאסון במקום הזה. החלל המושקע שנגלה לעינינו בפנים מוכיח שצדקנו. התיישבנו בשולחן צדדי והשחיתות מתחילה.

פתחנו בברבוניות מטוגנות בציפוי פריך עם לימון, מנה שתפריד אתכם מ-29 שקל. הכמות מכובדת למדי והדגים טריים וטעימים. העצמות הדקיקות מעלות אצלי מייד תרחישים אפוקליפטיים לצד מגוון אזהרות מהדהדות מבית סבתא, כך שאני נזהר יתר על המידה וההנאה שלי לפיכך ממנת דג שאינו מפולט אף פעם לא שלמה. עוד בראשונות, טעמנו סלט ערבי קצוץ דק, וכשאני אומר דק אני מתכוון לדק. ממש, ממש דק, טעים בטירוף ושווה כל שקל מה-28 שתשלמו עליו. המשכנו עם לחם חם וטרי עם סלט עגבניות קטנטן לצידו (18 שקל), מנת פטריות שמפיניון פורטבלו ויער מוקפצות בטריאקי מצוינת (39 שקל) וכרובית מטוגנת בציפוי פריך (34 שקל). כדי להקל על אלו מביניכם שאינם בהמות נטולות רסן כמונו אמליץ בחום ללכת על הסלט הערבי ועל מיקס הפטריות כפתיחה.

הגיע זמן לעיקריות. בחרתי בפילה בקר (98 שקל) ואת אוריה שכנעתי לקחת צלעות טלה (105 שקל). בנוהל הרגיל הייתי צריך להסביר לו שזה בדיוק כמו ג'חנון רק עשוי מבשר ועם עצמות ובלי רסק בצד כדי שיסכים לנסות. עד שאלו הגיעו עסקתי בריקון סופי בהחלט של כל מה שנשאר מהראשונות ואוריה בסינון טלפונים של לקוח ועוד לקוח ועוד אחד. אם על כל סינון שלו היתה לי עוד פטרייה בצלחת הייתי מבסוט. המנות הגיעו. לא נשאלתי על מידת העשייה הרצויה של הפילה, אך למרות זאת הוא הגיע אדום באמצע במידה המתבקשת ורך כמצופה. אוריה פירק את הצלחת שלו צלע, צלע ונראה שמח וטוב לב. לצד אלו לקחנו הום פרייז (18 שקל) מצוינים. מומלץ.

סיימנו באספרסו לי ובתה נענע לתימני. התרווחנו לאחור על הכיסאות, מנתחים את הבליסה שאך זה הסתיימה ומרוצים עד אין קץ. הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל ולבסוף הוא נכנע, ענה וסיפר ללקוח שבעבר השני על הג'חנון הכי מוזר שהוא בדיוק סיים לאכול.