אירית נוה תבעה בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקוה את חברת מאילי ניהול והשקעות בע"מ, בעלת מכון כושר בעיר, לאחר שסירבה להשיב את כספה כשעזבה את המכון עקב מחלה. לדברי נוה, תופעה בריאותית, ממנה סבלה, לא אפשרה לה להמשיך באימונים והיא ביקשה את יתרת הסכום עבור התקופה בה נעדרה מהמכון וששולמה תמורתה מראש. המכון סירב, לדבריה שלא בצדק.
בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שאין להשיב את כספה של התובעת עקב תנאי רישום החוזה עליו חתמה התובעת והפרשנות שיש להעניק לו. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות משפט.
בדיון בפני השופט גבריאל שטרסמן, גוללו הצדדים את טענותיהם והסכימו שיפסוק על דרך הפשרה לפי הסמכות הקנויה לו בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ולאחר שהוסברה להם משמעות הסכמתם. בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, ציין השופט שטרסמן שאינו חייב לנמק את פסק הדין ודי שיקבע סכום שעל-פי שיקול דעתו זכאי לו אחד הצדדים אם יקבל את התביעה. "סעיף 79 אינו מונע את בית המשפט מלהחליט, בגדר סמכותו, לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלו תהיינה מטבע הדברים נדירות. ראוי לעודד מתדיינים ללכת בדרך הפשרה ומשפסק בית המשפט על דרך זאת, הסיכוי לדיון בערעור קלוש, למדי, שכן ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן".
בסופו של דבר נפסק שהנתבעת תשלם לתובעת 2,000 שקל לסילוק מלא ומוחלט של התביעה ובלי לקבוע את מידת אחריותם המשפטית של בעלי הדין. "בהתחשב שמדובר בפסק דין של פשרה ישא כל צד בהוצאותיו".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה