תעשיית קרנות הנאמנות המשיכה "לדמם" באוקטובר. בחודש שעבר רשמו בקרנות פדיונות של כ-1.75 מיליארד שקל. כך עולה מבדיקת התפלגות כניסת הכספים אל הקרנות ויציאה מהן, שנערכה בידי חברת מיטב. על-פי הבדיקה, כמעט בכל סוגי הקרנות נרשמה יציאת כספים.
בקרנות השקליות נמשכה הזרימה החוצה ומהן יצאו כ-700 מיליון שקל - כאפקט מאוחר של הקריסה בשוק השקלי חודש קודם לכן. לאחר "דימום" זה - נכסיה של תעשיית הקרנות פחתו מ-46.23 מיליארד שקל ל-44.11 מיליארד שקל. לכ-17% מן הירידה בנכסים אחראית תשואה שלילית של 0.8% בקרנות, אך עיקרה (83%) נובעת מפדיונות.
פדיונות גדולים נרשמו גם באוקטובר בקרנות המתמחות באג"ח, מהן יצא סכום של מיליארד שקל. בקרנות המתמחות בחו"ל, נמשכה מגמת הפדיונות שהחלה ביולי, אם-כי נחלשה בחודשיים האחרונים, ומהן יצאו כ-26 מיליון שקל. בקרנות עם נגיעה בינונית עד גבוהה למניות, נמשכה ואף גברה בריחת הציבור. מהקרנות המנייתיות המקומיות (בישראל) נפדו כ-157 מיליון שקל, מהקרנות הגמישות זרמו החוצה כ-36 מיליון שקל ומהקרנות המעורבות יצאו כ-20 מיליון שקל. רק בקרנות המתמחות במט"ח מקומי נרשמה כניסת כספים, של כ-186 מיליון שקל, זאת, למרות התיסוף שהתרחש באוקטובר, ואולי כתגובה מאוחרת לפיחות החד שהתרחש בספטמבר.
ממיטב מוסרים, כי צמודי המדד הושפעו באוקטובר מפרסום המדד המפתיע לספטמבר (0.4%) וההערכות למדד גבוה באוקטובר (0.4% - 0.7%) והגיבו בעלייה בשיעור של 0.6% במדד הכללי שלהן. פיחות השקל לעומת הדולר נבלם באוקטובר. למרות המשבר הקואליציוני שהסתיים בפירוק ממשלת האחדות ולמרות החששות מהורדת הדירוג החיצוני של ישראל (שטרם התממש). הרושם שהאיום העירקי מתרחק מעט בממד הזמן, העובדה שהתקציב אושר בקריאה ראשונה חרף המשבר, והפרשי הריביות הגבוהים פעלו לטובת השקל. וכך בסיכום אוקטובר תוסף השקל כלפי הדולר ב-2.2% וכלפי האירו ב-2.1%. צמודי הדולר הגיבו בירידה מתבקשת בשיעור 1.8%.
היחלשות הדולר אפשרה התאוששות מסוימת באפיק השקלי, אך זו התבטאה רק בגילונים שעלו ב-1.2% אחרי שנסחרו בהערכת חסר גדולה לעומת המק"מים שעלו באוקטובר ב-0.7%. לעומת זאת, השחרים שהתאוששו במהלך החודש, ירדו בסיומו והשיגו באוקטובר תשואה של -0.2%. החשש מפני גיוס ממשלתי מוגבר וחוסר יציבות פוליטית עדיין מקרין באופן שלילי על איגרות החוב השקליות לטווח בינוני וארוך.
שיא חדש של 20.5% במשקל הרכיב המט"חי
בחודש אוקטובר המגמה הדומיננטית הייתה עלייה במשקלו של הרכיב המט"חי ע"ח משקלם של שאר האפיקים למעט משקלו של האפיק השקלי. משקלו של הרכיב המט"חי עלה מ-19.8% ל-20.5%. בכך הגיע משקלו של אפיק זה לשיא של כל הזמנים. העלייה מוסברת מגיוסים (אף כי קטנים) בקרנות המתמחות במט"ח מקומי. זאת, לעומת פדיונות בכל שאר סוגי הקרנות. עלייה נרשמה גם במשקלו של האפיק השקלי מ-58.7% ל-59.0%. זאת, בעיקר בשל התשואות הנאות שנרשמו באוקטובר במק"מים, ועל אף המשך הפדיונות בקרנות השקליות.
ממיטב נמסר עוד, כי משקלם של שאר האפיקים נרשמו כאמור ירידות: האפיק המנייתי ירד מ-12.0% ל-11.5%. זאת, בשל תשואות שליליות ופדיונות שנרשמו בקרנות המתמחות במניות. במשקלו של הרכיב הצמוד למדד נרשמה ירידה מ-7.7% ל-7.3%. אפיק זה סבל גם באוקטובר מיציאת כספים גדולה של כ-1 מיליארד שקל מהקרנות המתמחות באג"ח. רכיב האג"ח להמרה ירד קלות מ-1.8% ל-1.7%.
הצלחה למתמחות בחו"ל בינואר-אוקטובר
בדיקת התפלגות כניסת הכספים אל הקרנות ויציאה מהן בין ינואר לאוקטובר מראה, כי רק לסוג אחד של קרנות נכנסו כספים: לקרנות המתמחות בחו"ל, להן נכנס סכום נכבד של כ-3 מיליארד שקל. משאר סוגי הקרנות יצאו כספים: מן הקרנות השקליות יצא סכום עתק של כ-15 מיליארד שקל - על רקע תשואות שליליות ברוב הקרנות השקליות, מהקרנות המנייתיות זרמו החוצה כ-1.1 מיליארד שקל, מהקרנות המתמחות באג"ח כללי יצאו כ-2.1 מיליארד שקל, מהקרנות המתמחות באג"ח מדינה נפדו כ-742 מיליון שקל, מהקרנות הגמישות נפדו כ-242 מיליון שקל ומהקרנות המעורבות (קבוצה קטנה) יצא החוצה סכום קטן הנאמד בכ-109 מיליון שקל (טבלה מס' 4).
במבט כולל אל תעשיית קרנות הנאמנות מסתבר, כי סך נכסי הקרנות ירד בשיעור חד מאוד של כ-30.3%: מכ- 63.30 מיליארד שקל לכ-44.11 מיליארד שקל. הירידה נרשמה, בחלקה בשל תשואה שלילית של 4.8% של כלל קרנות הנאמנות, ובעיקר בשל יציאת כספים גדולה בסך של כ-16 מיליארד שקל מן התעשיה. אבל, נתון זה אינו מספר את כל הסיפור. בחודשיים הראשונים נכנסו כ-15 מיליארד שקל ואילו בשמונת החודשים שלאחר מכן יצאו כ-31 מיליארד שקל.
צמודי המדד התאימו עצמם בינואר ובפברואר להערכה המחודשת בדבר מדדי המחירים בפברואר-מארס, אבל סבלו מירידות חדות במארס, באפריל וביוני עקב החשש מגרעון גדול בתקציב המדינה. מדד אפריל, שהיה גבוה מן הצפוי (1.5%), נתן דחיפה חיובית לצמודי המדד, אולם, המפולת בשוק הסולידי בחודש יוני סחפה גם את צמודי המדד. ביולי נרשמה התאוששות בצמודי המדד ובאוגוסט וספטמבר הם שמרו על יציבות, יציבות שהפכה לעליות באוקטובר (מלבד בצמודי המדד הארוכים). כך בסיכום מאז תחילת השנה הם עלו ב-0.3% בלבד, אבל שיעור מתון זה מטעה, והוא מהווה ממוצע של עלייה בצמודי המדד הקצרים מאוד: 8.0%, מול ירידה חדה בארוכים בשיעור של 7.2%. התוצאה: עקום תשואה עולה משמאל לימין בעל שיפוע חד מאוד, עקום שהתיישר במהלך יוני, התהפך ביולי והתמתן מעט באוגוסט ובספטמבר, וכיום הוא שוב כמעט ישר.
האפיק השקלי הושפע בתחילת השנה לחיוב מהפחתת הריבית בסוף דצמבר, אך, כמעט באותה מידה, מהחשש מפני העלאת ריבית מחודשת עקב הפיחות המואץ, וניזוק קשות במיוחד בסוף מארס ובמהלך אפריל-מאי, והתרסק כמעט לחלוטין במהלך יוני עם הכפלת שיעור הריבית במשק. חודש יולי הביא עימו להתאוששות נאה באפיק זה, התאוששות שנמשכה גם באוגוסט - בעיקר במק"מים ובשחרים, אבל בחודש ספטמבר חזר האפיק השקלי לסורו עם ירידות חדות.
באוקטובר נרשמו אמנם עליות שערים נאות באפיק השקלי במהלך רוב החודש, אולם, עם פירוקה של ממשלת האחדות התחדשו הירידות באפיק השקלי, ובמיוחד בשחרים. התוצאה עגומה: ירידה בשיעור של 6.6% באג"ח הלא צמוד, שמשקפת עלייה בשיעור של 3.4% במק"מ, ירידה של 2.0% בגילונים וירידה חדה בשיעור של 10.1% בשחרים.
הגידול בהשקעות במט"ח בלט מאז תחילת השנה
מאז תחילת השנה בלטה מגמת העלייה במשקלו של הרכיב המט"חי עד כדי הכפלה ויותר, מ-9.2% ל-20.5%. בכך מגיע משקלו של אפיק זה לשיא של השנים האחרונות. גם אפיק זה נהנה עד עתה מתשואה חיובית בשל פיחות בשערו של השקל כלפי הדולר ואף יותר כלפי האירו (הקרנות המתמחות באירו גייסו סכומים גדולים), ומגיוסים גדולים בקרנות האג"ח המשקיעות בחו"ל (בעיקר באג"ח בינלאומי) שרובן קמו השנה וגייסו כ- 2.7 מיליארד שקל.
עלייה נרשמה גם במשקלו של הרכיב הצמוד למדד מ-6.3% ל-7.3%. אפיק זה נהנה בתחילת השנה, ובעיקר בינואר ובפברואר, מתשואות חיוביות ומכניסת כספים לקרנות המתמחות באג"ח, מגמה שהתהפכה בהמשך. רכיב האג"ח להמרה, שרובו צמוד למדד, עלה מ-1.2% ל-1.7%. כל אלה באו על חשבון ירידה במשקלם של שאר האפיקים: משקלו של האפיק השקלי שירד חדות מ-69.8% ל-59.0% ומשקלו של האפיק המנייתי שירד מ-13.5% ל-11.5%.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה